מנת דחף של החיסון של חברת מודרנה כנגד נגיף הקורונה שפותחה בדגש על הווריאנט הדרום-אפריקאי של הנגיף (B.1.351) עולה הדגימה יעילות כנגד מוטאציה זו ווריאנט P1 בקרב אלו שכבר חוסנו כנגד הנגיף, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בנושא.
יתרה מזאת, מהנתונים מהמחקר בשלב 2 הנמשך בימים אלו עולה כי מנת הדחף הספציפית לווריאנט הובילו לטיטר נוגדנים גבוה יותר כנגד הווריאנט הדרום-אפריקאי, בהשוואה למנת דחף של החיסון המקורי של חברת מודרנה.
המחקר בשלב 2 בוחן גם מנת דחף כנגד מספר ווריאנטים הכוללת תערובת 50/50 של mRNA-1273/351 ו-mRNA-1273, החיסון הראשוני שקיבל אישור שימוש דחוף של מנהל המזון והתרופות האמריקאי.
בניגוד למשטר הכולל מתן שתי-נמות חיסון מקורי, מנות הדחף ניתנות כמנת חיסון בודדת.
המשתתפים במחקר קיבלו מנת דחף 6-8 חודשים לאחר החיסון הראשוני. טיטר נוגדנים כנגד הזן הנפוץ של נגיף הקורונה נותר גבוה ומדיד ב-37 מבין 40 משתתפים. עם זאת, לפני מנות הדחף, הטיטר כנגד שני הווריאנטים הרלבנטיים, B.1.351 ו-P.1 היה נמוך יותר, כאשר במחצית מהמשתתפים תועדו רמות לא-מדידות.
מנגד, שבועיים לאחר קבלת מנת הדחף של החיסון המקורי או התכשיר הספציפי ל-B.1351, טיטר נוגדנים מנטרלים כנגד פסוידו-נגיף עלה בכל המשתתפים וכנגד כל הווריאנטים שנבחנו.
לאחר מנת הדחף, הממוצע הגיאומטרי של טיטר הנוגדנים כנגד הזן הנפוץ, ווריאנט B.1.351 ו-P.1 עלה לרמות דומות או גבוהות יותר משיא רמות הנוגדנים כנגד הזן הנפוץ לאחר החיסון המקורי.
שתי מנות הדחף נסבלו היטב, הבטיחות והסבילות היו דומות לדיווחים לאחר המנה השניה של החיסון המקורי. מרבית האירועים החריגים היו בדרגה קלה-עד-בינונית, כאשר כאב באתר הזריקה היה הנפוץ ביותר בשתי הקבוצות. המשתתפים דיווחו גם על עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים ומפרקים.
מתוך הודעת חברת Moderna
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!