בשליש מהחולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון שטופלו במתוטרקסט תועדה תגובה ירודה לחיסון כנגד נגיף הקורונה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התגובה התאית והה ומוראלית לחיסונים מבוססי רנ”א שליח כנגד נגיף הקורונה בחולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון, תחת טיפול אימונו-מודולטורי.
מדגם המחקר כלל 51 משתתפים שקיבלו את חיסון כנגד נגיף הקורונה ועברו הערכה בתחילת הדרך ולאחר מנת החיסון השנייה. 26 משתתפים בריאים שימשו כביקורות. תגובת נוגדנים מסוג IgG כנגד חלבון Spike נבחנה להערכת תגובה הומוראלית. תגובה תאית לנגיף הקורונה נבחנה באמצעות ציטומטריה.
מדגם ולידציה שני כלל 182 ביקורות ו-31 חולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון.
בשני המדגמים, תגובת נוגדנים משמעותית תועדה ב-98.1% מהביקורות הבריאות וב-91.9% מאלו עם מחלות בתיווך מערכת החיסון שלא נטלו מתוטרקסט. עם זאת, בקרב חולים שטופלו במתוטרקסט שיעורי התגובה עמדו על 62.2% מהחולים.
במדגם המקורי, 96.1% מהביקורות הבריאות הדגימו תגובה הומוראלית הולמת, כמו גם 92.3% מאלו שנטלו תרופות שאינן מתוטרקסט, בהשוואה ל-72% מאלו שנטלו מתוטרקסט. תוצאות דומות תועדו בחלק קטן מהחולים שחלו בנגיף הקורונה לפני קבלת החיסון. חציון טיטר הנוגדנים עמד על 104,354 בקבוצת הביקורות הבריאות ועל 113,608 בקרב חולים עם מחלות דלקתיות שלא טופלו במתוטרקסט, לעומת 46,901 בלבד בקרב מטופלים במתוטרקסט.
במדגם הולידציה, תגובה אימונוגנית הולמת תועדה ב-98.3% מהביקורות וב-90.9% מאלו שלא קיבלו טיפול במתוטרקסט, בהשוואה ל-50% מהחולים בקבוצת הטיפול במתוטרקסט.
ממצאי המחקר מציעים כי הגנה אופטימאלית על חולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון כנגד נגיף הקורונה דורשת מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם נדרשות מנות חיסון נוספות, שינוי מינון מתוטרקסט, או אף הפסקה זמנית של התרופה.
Ann Rheum Dis. 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!