במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ארוך-טווח ב- Dulaglutide(טרוליסיטי) עשוי להפחית את היארעות הפרעות זקפה בדרגה בינונית או חמורה בגברים עם סוכרת מסוג 2.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון מג’ורי להפרעות זקפה. עם זאת, ההשפעה של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 על הפרעות זקפה אינה ידועה ומטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההיארעות, שכיחות והתקדמות הפרעות זקפה בגברים שטופלו ב-Dulaglutide לעומת פלסבו ולקבוע אם ההשפעה של הטיפול הפעיל על הפרעות זקפה תאמה להשפעה על תוצאי סוכרת אחרים.
מחקר REWIND היה מחקר כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, אקראי, להערכת ההשפעה של Dulaglutide על התוצאות הקרדיווסקולאריות. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת טיפול פעיל או פלסבו, כאשר לגברים הוצעה האפשרות להשלים את שאלון IIEF (International Index of Erectile Function) בתחילת המחקר, לאחר שנתיים, לאחר חמש שנים ובתום המחקר.
החוקרים השלימו ניתוח נתונים וכללו את כל המשתתפים שהשלימו את שאלון IIEF בתחילת המחקר ולפחות פעם אחת במהלך המעקב. התוצא העיקרי היה הופעה ראשונה של הפרעות זקפה בדרגה מתונה או חמורה לאחר ההקצאה האקראית, כפי שנקבע לפי מדדי IIEF.
ניתוח הנתונים הנוכחי כלל מידע אודות 5,312 גברים בגיל ממוצע של 65.5 שנים, מהם 1,487 (39.9%) עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם ו-2,104 משתתפים (56.5%) עם הפרעות זקפה בדרגה מתונה או חמורה בתחילת המחקר.
שיעורי ההיארעות של הפרעות זקפה לאחר ההקצאה האקראית עמדו על 21.3 ל-100 שנות-אדם ב-Dulaglutide ועל 22.0 ל-100 שנות-אדם בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 0.92, p=0.021). בגברים בקבוצת הטיפול ב-Dulaglutide תועדה גם ירידה קטנה יותר במדדי תפקוד זקפה, בהשוואה למשתתפים בזרוע הפלסבו, עם הבדל ממוצע ריבועים פחותים של 0.61 (p=0.006).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ארוך-טווח ב- Dulaglutide עשוי להפחית את היארעות הפרעות זקפה בדרגה מתונה או חמורה בגברים עם סוכרת מסוג 2.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!