עדויות חדשות תומכות בעדיפות Tirzepatide על Semaglutide בחולים עם סוכרת מסוג 2 (N Engl J Med)

מנתונים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2, Tirzepatide אינו-נחות ואף עדיף על Semaglutide בכל הנוגע להשפעת 40 שבועות טיפול על השינוי הממוצע בריכוז המוגלובין מסוכרר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Tirzepatide הינו תכשיר בעל פעילות אגוניסטים משולבת ל-GIP ו-GLP-1 המצוי בשלבי פיתוח לטיפול בסוכרת מסוג 2. היעילות והבטיחות של מתן חד-שבועי של Tirzepatide לעומת Semaglutide, אגוניסט סלקטיבי לקולטן ל-GLP-1, אינן ידועות.

המחקר בתווית-פתוחה, בשלב 3, ארך 40 שבועות וכלל 1,879 משתתפים. המשתתפים חולקו באקראי, ביחס 1:1:1:1, לקבלת Tirzepatide במינון 5 מ”ג, 10 מ”ג, או 15 מ”ג, או Semaglutide במינון של 1 מ”ג. בתחילת המחקר, ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע עמד על 8.28%.

התוצא העיקרי היה השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר מתחילת המחקר עד לאחר 40 שבועות.

מהנתונים עולה כי השינוי הממוצע המשוער בריכוז המוגלובין מסוכרר עמד על 2.01%-, 2.24%- ו-2.30%-, בהתאמה, עם טיפול ב- Tirzepatide במינון 5 מ”ג, 10 מ”ג ו-15 מ”ג, בהתאמה, ועל 1.86%- עם Semaglutide. הירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר עם Tirzepatide בכל מינון הייתה גדולה יותר, באופן מובהק סטטיסטית, בהשוואה לירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר עם Semaglutide. מניתוח הנתונים עלה כי Tirzepatide היה לא-נחות ואף עדיף על Semaglutide.

הירידה במשקל הגוף הייתה גדולה יותר עם Tirzepatide בהשוואה ל-Semaglutide (הבדל ממוצע ריבועים פחותים של 1.9- ק”ג, 3.6- ק”ג ו-5.5- ק”ג, בהתאמה; p<0.001 בכל ההשוואות).

האירועים החריגים הנפוצים כללו תופעות גסטרואינטסטינאליות ואלו היו בעיקרם בדרגה קלה-עד-בינונית בזרועות הטיפול ב- Tirzepatide ו-Semaglutide (בחילות: 17-22% ו-18%, בהתאמה; שלשול: 13-16% ו-12%, בהתאמה; הקאות: 6-10% ו-8%, בהתאמה).

אירועי היפוגליקמיה (ריכוז סוכר בדם מתחת ל-54 מ”ג/ד”ל) תועדו ב-0.6% מהמטופלים ב- Tirzepatide במינון 5 מ”ג, 0.2% מאלו שטופלו במינון 10 מ”ג ו-1.7% בקרב מטופלים במינון 15 מ”ג, בעוד שבקרב מטופלים ב-Semaglutide שיעור אירועי היפוגליקמיה עמד על 0.4%.

אירועים חריגים חמורים תועדו ב-5-7% מהמטופלים ב- Tirzepatideוב-3% מהמטופלים ב-Semaglutide.

ממצאי המחקר מעידים על העדר-נחיתות ואף עדיפות Tirzepatide על-פני Semaglutide בחולים עם סוכרת מסוג 2, עם עדות לירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר עם 40 שבועות טיפול ב- Tirzepatide, בהשוואה ל-Semaglutide.

N Engl J Med, 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן