מחקרים חדשים מציעים סיבה וטיפול בתסמונת פוסט קורונה (ECCMID & ACC conference)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

שני מחקרים שיוצגו בקונגרס האירופי למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות (ECCMID), וטרם עברו ביקורת עמיתים, מצביעים על כך שמספר תסמינים מתמשכים של COVID-19 עשויים להיות קשורים להשפעה של SARS-CoV-2 על עצב הוואגוס ושהשימוש בלחץ נגדי חיצוני משופר (EECP) – המגביר את זרימת הדם – יכול לשפר חלק מהתסמינים הללו.

מחברי המחקר הראשון אמרו כי זיהום SARS-CoV-2 עלול להוביל לתסמיני COVID ארוכים כגון דיספוניה, דיספאגיה, סחרחורת, טכיקרדיה, אורתוסטטיזם ושלשולים. במחקר התצפיתי, החוקרים העריכו את ההיבטים המורפולוגיים והתפקודיים של עצב הוואגוס ב-348 חולים שאובחנו כסובלים מ-COVID ממארס עד יוני 2021. מתוך 348, ל-228 (66%) היה לפחות סימפטום אחד הניתן לייחוס לתפקוד לקוי של עצב הוואגוס (VND). המחקר המתמשך כלל את 22 המשתתפים הראשונים שזוהו כבעלי לפחות סימפטום VND אחד, 91% מהם היו נשים, והגיל החציוני היה 44 שנים. התסמינים השכיחים ביותר של VND היו שלשול (73%), טכיקרדיה (59%), סחרחורת, דיספאגיה ודיספוניה (45% כל אחד) ואורתוסטטיזם (14%). ל-19 מתוך 22 משתתפים (86%) היו שלושה תסמיני VND או יותר עם משך חציוני של 14 חודשים. בדיקת אולטרסאונד העלתה שב-6 משתתפים (27%) היו שינויים בעצב הוואגוס בצוואר, כולל עיבוי העצב והגברת אקוגניות, מה שמעיד על שינויים דלקתיים קלים. אולטרסאונד בית חזה הראה עקומות סרעפת שטוחות, המעידות על נשימה לא תקינה, ב-10 משתתפים (46%). 13 מתוך 18 מטופלים (72%) סבלו מדיספגיה.

במחקר רטרוספקטיבי שיוצג השבוע במפגש הוירטואלי של הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC), מדענים העריכו את השפעת הטיפול ב-EECP ב-50 משתתפים שהחלימו מ-COVID-19. EECP משתמש בשרוולים פנאומטיים מתכווצים על השוקיים והירכיים כדי לספק דם עשיר בחמצן לשריר הלב, למוח ולשאר הגוף. כל טיפול נמשך שעה אחת, והמטופלים עשויים לעבור עד 35 טיפולים במשך 7 שבועות. כל המטופלים מילאו את שאלון אנגינה של סיאטל (SAQ7),PROMIS scale, Rose Dyspnea Scale (RDS), וביצעו מבחן הליכה של 6 דקות (6MWT) לפני ואחרי שהם השלימו 15 עד 35 שעות של טיפול EECP. הניתוח הראה שיפורים מובהקים סטטיסטית בכל התחומים שהוערכו, כולל 25 נקודות נוספות למצב בריאותי ב-SAQ7, 20 נקודות נוספות עבור יכולת תפקודית ב-DASI, 6 נקודות פחות עבור עייפות במדד PROMIS, ציון קוצר נשימה נמוך ב-50% ב-RDS, ועוד 178 רגל ב-6MWT.

לכתבה ב-CIDRAP

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן