כבד שומני עלול להעלות סיכון להיפוגליקמיה בחולי סוכרת מסוג 2 (JAMA Network Open)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר חדש שפורסם ב- JAMA Network Openהראה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2, לאלו עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD) היה סיכון מוגבר ב-26% להיפוגליקמיה חמורה (המצריכה ביקור במיון או אשפוז בבית חולים). לפי הערכות, כ-6% מהחולים עם סוכרת מסוג 2 סובלים מהיפוגליקמיה חמורה, הקשורה לנפילות, תאונות דרכים, דמנציה, אירועים קרדיווסקולריים, מצוקה ומוות, בנוסף לעלויות רפואיות נוספות. בנוסף, לפי ההערכות 55% מהחולים עם סוכרת מסוג 2 סובלים מ-NAFLD, אשר קשור להשמנה ועמידות לאינסולין. עם זאת, הקשר בין NAFLD לסיכון להיפוגליקמיה חמורה בסוכרת מסוג 2 לא היה ברור עד היום.

החוקרים זיהו 1,946,581 מבוגרים שעברו בדיקת רופא במהלך 2009 עד 2013 ואבחנו עם סוכרת מסוג 2. חולים שהיו נשאי הפטיטיס B או C, סבלו משחמת או סרטן בכבד או בלבלב, או שצרכו אלכוהול מרובה לא נכללו במחקר. במהלך חציון של 5.2 שנים, ל-2.3% מהחולים הייתה לפחות אפיזודה אחת של היפוגליקמיה חמורה. חולים עם היפוגליקמיה חמורה היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות גברים (58% לעומת 45%), מבוגרים יותר (גיל ממוצע 68 לעומת 57 שנים), בעלי אינדקס מסת גוף ממוצע נמוך יותר, יתר לחץ דם, CKD, מחלות לב וכלי דם (CVD), ולהיות מטופלים באינסולין, סולפונילאוריאה או גליניד, אך סיכוי נמוך יותר להיות מעשנים, צורכי אלכוהול או להיות פעילים פיזית (לכולם P < .001). החוקרים השתמשו באינדקס הכבד השומני (FLI) – שחושב באמצעות טריגליצרידים, BMI, גמא-גלוטמילטרנספראז והיקף מותניים – בתור תחליף ל-NAFLD בהיעדר הדמיה או ביופסיית כבד.

הקשר בין היפוגליקמיה חמורה ל-FLI היה בצורת J לאחר התאמה לגיל, מין, הרגלי עישון ואלכוהול, פעילות גופנית ו-BMI, שימוש באינסולין, סולפונילאוריאה או גליניד, והיסטוריה של יתר לחץ דם, CKD ו-CVD. המשתתפים סווגו גם לשלוש קבוצות: ציון FLI נמוך < 30 (היעדר NAFLD); ציון FLI בינוני 30-59; וציון FLI גבוה ≥ 60 (נוכחות NAFLD). השכיחות של היפוגליקמיה חמורה הייתה דומה בחולים עם ציוני FLI נמוכים או בינוניים, אך לחולים עם ציון FLI גבוה היה סיכון גבוה יותר להיפוגליקמיה חמורה מאלה עם ציון FLI נמוך (aHR 1.26). הסיכון להיפוגליקמיה חמורה בחולים עם NAFLDהיה משמעותי יותר בקרב משתתפים בני ≥ 60 לעומת צעירים יותר, כמו גם בנשים לעומת גברים (aHR 1.29), ובמטופלים שנטלו סולפונילאוריאה או גליניד, והיה הגדול ביותר באנשים עם BMI קטן מ-18.5 ק”ג/מ”ר (aHR, 1.71).

לכתבה ב-Medscape

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן