שינה על צד שמאל עשויה להקל על תסמיני ריפלוקס בלילה (Am J Gastroenterol)

בקרב חולים המדווחים על ריפלוקס קיבה-וושט במהלך הלילה, שינה על צד שמאל עשויה להקל על התסמינים, כאשר מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי שינה על צד שמאל מלווה בחשיפה של הוושט לחומצה לפרק זמן קצר יותר משמעותית ופינוי מהיר יותר של חומצה מהוושט.

ברקע למחקר מדווחים החוקרים כי עד 80% מהחולים עם מחלת ריפלוקס קיבה-וושט סובלים מתסמינים מטרידים במהלך הלילה, העשויים לפגוע משמעותית באיכות השינה שלהם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של תנוחות שינה ספונטאניות על הופעת ריפלוקס לילי ע”י שילוב ניטור מדד חומציות ותנוחת שינה במדגם גדול של חולים עם תסמיני ריפלוקס.

מדגם המחקר כלל 57 חולים שהופנו לניטור מדד חומציות עם חשיפה של הוושט לחומצה בשכיבה של 0.5% ומעלה. החוקרים נעזרו במכשיר למדידת תנוחת השינה במטרה לקבוע את תנוחות השינה של המטופלים (על צד שמאל, צד ימין, על הגב או על הבטן) ובחנו את היקף החשיפה של הוושט הפרוקסימאלית לחומצה.

מהנתונים עלה כי החשיפה של הוושט לחומצה הייתה לפרק זמן קצר יותר משמעותית עם שכיבה על צד שמאל (חציון של 0%), בהשוואה לשכיבה על צד ימין (חציון של 1.2%) ועל הגב (חציון של 0.6%). עוד נמצא כי פינוי החומצה מהוושט היה מהיר יותר עם שכיבה על צד שמאל (חציון של 35 שניות), בהשוואה לשכיבה על הגב (חציון של 76 שניות) ועל צד ימין (חציון של 90 שניות).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים בסיס להשלמת התערבויות במטרה לעודד שכיבה על צד שמאל בזמן שינה להקלה על תסמיני ריפלוקס ליליים.

Am J Gastroenterol. 2022

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן