שימוש בנוגדי-דיכאון במהלך היריון אינו מעלה את הסיכון לפרכוסים או אפילפסיה (Neurology)

השימוש בנוגדי-דיכאון סרטונרגיים במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מעלה את הסיכון לפרכוסים או אפילפסיה ביילוד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמחקרים קודמים הראו כי חשיפה לתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) או SNRI (Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor) במהלך הטרימסטר השלישי עשויה להשפיע לרעה על היילודים, אין נתונים רבים אודות ההשפעה של תרופות אלו כאשר הן ניתנות בטרימסטר הראשון להיריון.

החוקרים בחנו את הנתונים מסדרת מאגרים משבדיה אשר כללו מידע אודות גיל האם, תרופות והיסטוריית פוריות; אבחנות קודמות של הפרעות פסיכיאטריות או אפילפסיה בהורים ובילדים; ומדדים סוציו-אקונומיים.

במאגרים אלו הם בחנו את הנתונים אודות כלל הילדים (1,551,906 ילדים) שנולדו בין תחילת שנת 1996 ועד סוף חודש נובמבר בשנת 2013, לזיהוי אבחנה של פרכוסים ביילוד במהלך החודש הראשון לחיים. הם גם בחנו תת-קבוצה של יילודים עם פרכוסים לאבחנה של אפילפסיה לפני גיל שנתיים. במטרה לאפשר זמן מעקב מספק, החוקרים כללו 1,367,087 ילדים שנולדו בין תחילת שנת 1996 ועד סוף שנת 2011, בניתוח להערכת אפילפסיה.

מהנתונים עולה כי 21,104 (1.36%) מבין 1,551,906 ילדים שנכללו בניתוח הנתונים נחשפו לתרופות ממשפחת SSRI, כאשר התרופות הנפוצות היו Sertraline (0.49%),Citalopram (0.48%) ו-Fluoxetine (0.2%). חשיפה ל-SNRI תועדה ב-2,211 (0.14%) ילדים, כאשר Venlafaxine הייתה התרופה הנפוצה ביותר (0.12%).

לפני תקנון, בקרב ילדים שנחשפו ל-SSRI או SNRI תועד סיכוי גבוה יותר לפרכוסים במהלך החודש הראשון לחיים, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לתרופות אלו (סיכון יחסי של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.94). כמו כן, בילדים עם חשיפה לנוגדי-דיכאון תועדה עליה של 21% בסיכון לאפילפסיה במהלך השנתיים הראשונות לחיים, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לתרופות אלו (סיכון יחסי של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.43).

עם זאת, לאחר תקנון להתוויות אימהיות לטיפול בנוגדי-דיכאון תועד סיכון מוגבר לפרכוסים ביילוד (סיכון יחסי מתוקן של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 0.94-1.79) ואפילפסיה (יחס סיכון מתוקן של 1.13, רווח בר-סמך 95% של 0.95-1.33). תקנון נוסף הראה כי היסטוריה של אפילפסיה אצל ההורה השפיעה מעט, אם בכלל, על הסיכון לפרכוסים או אפילפסיה ביילוד.

תקנון מלא לגורמים הקשורים בהריון ובהורה העלים את הקשרים המובהקים סטטיסטית עם הסיכון לפרכוסים (סיכון יחסי מתוקן של 1.1, רווח בר-סמך 95% של 0.79-1.53) ואפילפסיה (יחס סיכון מתוקן של 0.96, רווח בר-סמך 95% של 0.81-1.14).

מהממצאים עולה כי אין מקום לחשש מפני סיכון מוגבר לפרכוסים או אפילפסיה ביילוד בעקבות שימוש בתרופות ממשפחת SSRI או SNRI בזמן הריון. עדויות אלו מספקות מקור הרגעה לרופאים ולחולים השוקלים את הסיכונים והיתרונות של שימוש בנוגדי-דיכאון בזמן הריון.

Neurology 2022

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן