רפואת ריאות

דגימות דנ”א מהתורם עשויות לסייע בניבוי דחיית שתל ריאה (מתוך כנס מטעם ה-ISHLT)

רמות דנ”א שמקורו מהתורם בדגימות דם של חולים לאחר השתלת ריאות עשויות לסייע בניבוי הסיכון לדחיית האיבר ותמותה, כך עולה מתוצאות מחקר מקרה-ביקורת קטן של חולים שלקחו חלק במחקר Genome Translant Dynamics.

החוקרים פיתחו את בדיקת AlloSure ששימשה בעבר במחקרים להערכת מושתלי לב וכליות, במטרה לכמת את כמות דנ”א ללא-תאים שמקורו מהתורם בדגימות דם של 62 מושתלי ריאה. בבדיקה זו, ממצים דנ”א מהפלזמה של המושתלים ומחשבים את אחוז הדנ”א הספציפי לתורם.

החוקרים קבעו את רמות הדנ”א שמקורו מהתורם בחולים המושתלים בתחילת המחקר, לאחר 3, 6, 12, 18 ו-24 חודשים. 20 החולים שפיתחו כשל שתל מוקדם שימשו כקבוצת המקרים ו-42 האחרים שימשו כביקורות.

רמות דנ”א שמקורו מהתורם היו גבוהות יותר בקבוצת המקרים במהלך 6 החודשים הראשונים והרמות היו אף גבוהות יותר לאחר 12-24 חודשים מההשתלה. בקבוצת הביקורת, רמות הדנ”א הראשוניות היו גבוהות, אך בהמשך ירדו באופן לוגריתמי והתייצבו.

רמות דנ”א שמקורו מהתורם של לפחות 1.25%, עדות לכשל שתל מוקדם, ניבאו תוצא משולב של כשל שתל מוקדם, השתלת ריאות חוזרת ופגיעה כרונית חמורה בתפקוד השתל. הסיכון לכשלון השתל היה גבוה פי 7.7 בקבוצת המקרים, בהשוואה לקבוצת הביקורת והסיכון לתמותה מכל-סיבה בתוך שנתיים היה גבוה פי ארבע.

מבין החולים עם רמות גבוהות של דנ”א שמקורו מהתורם במהלך חצי השנה הראשונה לאחר ההשתלה, 20% פיתחו זיהום, 7.6% פיתחו דחיית ריאה אקוטית וב-72% לא היו סימנים קליניים לנזק. מהממצאים עולה כי במושתלי ריאה ייתכן נזק מתמשך לשתל, המגיע לשפל 6-12 חודשים לאחר ההשתלה. 

מומחים טוענים כי למרות שהטכניקה עדיין אינה מוכנה לשימוש קליני, הצפי כי הדבר יהיה זמין בתוך שנתיים וכי מדובר באמצעי טוב מאוד לחסוך בדיקות פולשניות.

מתוך כנס מטעם ה-ISHLT

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה