בריאות הציבור-קידום בריאות

כנס קיימות בבריאות 2018: ”מחסור במשאבים שחיקה וחוסר תקווה, חוסר הקשבה ובירוקרטיה קשה. הצורך לשינוי ושיפור נמצא כאן ועכשיו” (פורום Reboot)

הודעת פורום Reboot

מאות מבכירי מערכת הבריאות, נציגי ציבור, רופאים ועמותות חולים, אנשי אקדמיה, ותעשיית המדטק נפגשו בכנס השנתי של פורום Reboot שנערך אתמול וסיפקו נקודות מבט שונות על אתגרי הקיימות של מערכת הבריאות, על אקטיביזם חברתי בבריאות ועל חדשנות ויזמות ישראלית. בכנס הוכרזו גם הזוכים בתחרות ‘יוזמת הבריאות המובילה של השנה’.

הביקוש המתמשך לשירותי בריאות הינו תוצר של העלייה בתוחלת החיים המלווה בהזדקנות האוכלוסייה ובגידול בשיעור המחלות הכרוניות. ביקוש זה בא לידי ביטוי בפיתוח מוגבר של טכנולוגיות ושירותים בתחום. אולם מגבלות התקציב אינן מדביקות את קצב השינוי.

“גורמי מקצוע רבים טוענים שההוצאה הלאומית על בריאות לא נותנת מענה מספק לצרכי המערכת כיום, אז ודאי שהיא לא תוכל לתת מענה לביקוש המתמשך לטכנולוגיות ושרותי בריאות מתקדמים. גורמים אחרים טוענים ש”היא לעולם לא תוכל להדביק את הקצב, ושכמה שלא יתנו – זה אף פעם לא יספיק”. לא משנה עם מי הצדק, על דבר אחד אין מחלוקת. בישראל, בה תוחלת החיים היא מהגבוהות בעולם, ההתמודדות עם מגמות אלו, היא אתגר עצום עבור מערכת הבריאות. אתגר המאיים על הקיימות שלה”.

במילים אלו נפתח ‘כנס קיימות בבריאות 2018’, מפגש הפסגה השנתי של פורום Reboot, שהתקיים במלון הילטון בתל אביב. “מקורות המימון ימשיכו להיות מוגבלים גם בעתיד. קיימותה של מערכת הבריאות ויכולתה העתידית להבטיח שירותי בריאות מתקדמים לציבור הרחב תלויה ביכולתה לגשר על הפער הזה. אחת הדרכים הינה לעשות זאת, הינה להגביר את רמת שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים, ולהשקיע בהון האנושי הקיים, תוך שימוש מושכל במשאבים הקיימים”, מסבירים בפורום.

בכנס השתתפו מאות מבכירי מערכת הבריאות, אנשי ציבור, אקדמיה ותעשייה, עמותות חולים, וכן יזמים וחוקרים. בכנס השתתפו ונשאו דברים השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל שהציגה את התכנית הממשלתית-לאומית לבריאות דיגיטלית, ח”כ שולי מועלם ואחות במקצועה שדיברה על עתיד מערכת הבריאות, ח”כ אורלי לוי אבקסיס, שהציגה פערים מדאיגים בשרותי מערכת הבריאות הניתנים בפריפריה אל מול המרכז, ומכובדים רבים נוספים. סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן שהיה אמור לתת את ההרצאה הפותחת של את הכנס, לא יכל להשתתף עקב חום גבוה, קיבל איחולי החלמה מעל במת הכנס ומחיאות כפיים מהקהל. את משרד הבריאות ייצג המשנה למנכ”ל פרופ’ איתמר גרוטו.

המושב הראשון של הכנס עסק בקיימות מערכת הבריאות בישראל והתרכז בנקודות מבט אישיות של בכירים ונציגי ציבור על מערכת הבריאות. נועז בר ניר (בתמונה)  מנכ”ל ‘כללית שרותי בריאות’ הציג את חזון הקופה ל’רפואה משודרגת מהספה’. גם מנכ”ל קופת חולים מאוחדת, זאב וורמברנד, התמקד בעתיד ודן בדור הבא של שירותי הרפואה.

המושב השני של הכנס הוקדש לעידוד חדשנות ויזמות ישראלית. בחלק זה הוצגו היוזמות הזוכות ב’תחרות יוזמת הבריאות המובילה של השנה’ שעורך הפורום מידי שנה בשיתוף עיתון גלובס. התחרות מספקת הזדמנות ליזמים וסטארטאפים, עובדי מערכת הבריאות הציבורית וכן החולים או העמותות המייצגות אותן, להוציא לפועל מגוון רעיונות שיסייעו לחולים וישפרו את מערכת הבריאות.

במקום הראשון ובתואר “יוזמת הבריאות המובילה לשנת 2018′ זכתה היוזמה של חברת SensPD, בהובלת רפאל רמברנד,  המפתחת כלי ושיטה לזיהוי מוקדם של כשלים בתפקוד התפיסה החושית, כמאפיינים להפרעות על רצף האוטיזם והפרעות נוספות. שאיפת היזמים היא להוסיף מימד אובייקטיבי-פיזיולוגי לאבחון הקיים, במטרה לביצוע בדיקת סקר לאחר הלידה שתסייע בזיהוי סימנים מוקדמים לאוטיזם ותביא להתערבות טיפולית מוקדמת יותר.

מיזם חיבו”ק (חיבור בריאות וקהילה) בהובלתו של גיא תבורי, מנכ”ל ‘עמותת רות וורובל’, הגיע למקום השני בתחרות. הוא מציג פתרונות לשיפור איכות החיים של חולים מרותקי בית ומטרתו להקל על ההתמודדות היומית עם שגרת המחלה, לרבות הנגשת שירותי תמיכה למשפחתם. המודל המוצע מזהה את צרכי הליבה שלהם, ממפה את השירותים והמשאבים הניתנים להם במערכת הבריאות הציבורית, ומעניק תמיכה מלאה במימושם בסיוע סטודנטים לרפואה ולסיעוד ובשיתוף פעולה עם קופות החולים.

במקום השלישי זכתה היוזמה של מור סבאן, אחות חדר מיון במרכז הרפואי רמב”ם, איילה בן ארי, מהנדסת משירותי בריאות כללית, וחוה ברניב, אף היא אחות, בשירותי בריאות כללית. היוזמה מתעתדת לסייע בניהול העומס, הבקרה והליך קבלת ההחלטות בחדרי המיון על ידי אלגוריתם מבוסס פרמטרים קליניים-חווייתיים, המחשב בזמן אמת את רמת הדחיפות והמיקום בתור, במטרה לייעל בצורה משמעותית את הליך הקליטה והשחרור במרכזים לרפואה דחופה.

היוזמות הזוכות קיבלו חבילת התנעה בשווי כולל המוערך בכחצי מליון שקלים. היא מורכבת ממענקים כספיים שחולקו בין הזוכים, והשאר שרותי ייעוץ, הדרכה ומנטורינג אישי, חבילת שרותי מחשוב טכנולוגיים מבוססי ענן, פרסומים מקצועיים וכן חשיפה מקצועית ציבורית רחבה. כמו כן, הן קיבלו סדרת פגישות מקצועיות עם בכירים ומקבלי החלטות בתחום הבריאות ונציגי אקדמיה ותעשיה.

במסגרת הכנס הוקרן סרטון לזכרו של שי ראשוני ז”ל, חבר הפורום שנפטר לאחרונה ועמד בראש עמותת “פרס לחיים” לקידום פתרון טיפולי לחולי ALS, המחלה עימה התמודד עד רגעיו האחרונים. יוזמתו להכנסת “נוהל חובה להקשבה למטופלים” זכתה לתמיכה רחבה במסגרת הפורום.

שאר הכנס לווה בהרצאות מעוררות השראה ונאומי בזק של בכירים ונציגי מערכת הבריאות ועמותות חולים, יזמים ומחוללי שינוי בבריאות ורפואה בישראל ודוברים נוספים. ביניהם: פרופ’ רן בליצר מהחברה לאיכות ברפואה, דורון קופרשטיין, עורך הבריאות של ynet, דר’ תמר תדמור מהמרכז הרפואי בני ציון, מאיה דרייר מעמותת ‘יד לנשימה’, דר’ אביבה אלעד, רופאת משפחה ויזמית חברתית, פרופ’ דן אריאלי מאוניברסיטת Duke, דר’ מיכל חמו לוטם מ’אושיה’, גיורא שרף מעמותת ‘חליל האור’, דר’ איל שורצברג מהמרכז הרפואי תל-אביב, רמי יולזרי, יזם חברתי ונפגע פוסט טראומה, עדי זמיר, מייסדת Pink of View וקרן שכטר אזולאי, ממכבי שירותי בריאות.

אלינור סלע, שחקנית, יוצרת ומאלתרת שהנחתה את הכנס, השתמשה בסאטירה ונכנסה מידי פעם לדמויות שונות, כמו מנקה בבית-חולים ואחות, שדיברו בצורה פתוחה על נושאים כואבים בליבה של מערכת הבריאות. משפט שאמרה, דוקא בתחילת הכנס, יכול לסכמו היטב: “במקביל לכל הדברים הטובים שיש לומר על מערכת הבריאות הציבורית בישראל, שמעתי בכירים מדברים על מחסור במשאבים, שחיקה וחוסר תקווה. שמעתי חולים ונציגי עמותות מדברים על חוסר הקשבה ובירוקרטיה קשה. הצורך לשינוי ושיפור אינו רק עבור העתיד, אלא עבור ההווה, הוא נמצא כאן ועכשיו”.

פורום Reboot הוא יוזמה לתועלת הציבור, הפועלת על בסיס התנדבותי משנת 2014, ומחברת בין 950 מומחים ובכירים מתחומים שונים, יחד עם עמותות ונבחרי ציבור, יזמים ואנשי מקצוע במטרה לשים את תחום הבריאות בראש סדר העדיפויות הלאומי, ולהבטיח את קיימות מערכת הבריאות בישראל. הפורום מפעיל גם ‘חממת בריאות’ מבוססת תרומות לעידוד חדשנות ויזמות ישראלית, ומקיים גם את תחרות ‘יוזמת הבריאות המובילה של השנה’. הפורום והחממה נתמכים על ידי התעשייה והסקטור העסקי וכן על ידי גופים וארגונים רבים. פרטים נוספים באתר הפורום.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה