פסיכיאטריה

מומחי ה-AAN ממליצים על טיפול התנהגותי לפני תרופות בחולים עם תסמונת טורט (מתוך כנס ה-AAN)

טיפול בתסמונת טורט צריך להתחיל בהתערבות התנהגותית מקיפה לטיפול בטיקים (Comprehensive Behavioral Intervention for Tics או CBIT), כך עולה מהנחיות חדשות מטעם ה-American Academy of Neurology, ללא טיפול תרופתי אלא במקרה של העדר תגובה הולמת ל-CBIT. יתרה מזאת, במקרים קלים של תסמונת טורט, בהם הטיקים לא מפריעים למהלך החיים התקין, ייתכן כי אין צורך כלל בטיפול.

צוות רב-מקצועי שכלל 9 רופאים, שני פסיכולוגים ושני נציגי מטופלים פיתח את ההנחיות הללו לטיפול. ההנחיות התבססו על סקירה שיטתית ועקבו אחר הליך ההיענות של ה-Institute of Medicine במטרה להבטיח שקיפות ומעורבות של החולים.

המסמך כולל 46 המלצות בנוגע להערכת וניהול טיקים בחולים עם תסמונת טורט והפרעת טיקים כרונית. אלו כללו המלצות בנושא ייעוץ אודות המהלך הטבעי של הפרעת טיקים, הדרכה של המורים והעמיתים, הערכה של תחלואה נלווית והערכה תקופתית חוזרת של הצורך בהמשך טיפול.

אפשרויות הטיפול צריכות להיות מותאמות אישית והבחירה תתקבל בעקבות החלטה משותפת בין המטופל, המטפל והרופא, לאחר התייחסות ליתרונות והנזקים של כל טיפול ונוכחות הפרעות נלוות. אפשרויות הטיפול כוללות מעקב זהיר, CBIT, או טיפול תרופתי.

טיפול CBIT כולל תכנית טיפול מותאמת, המורכבת מאימוני היפוך-הרגלים (Habit-Reversal Training), אימון הרפיה והתערבות תפקודית להתמודדות עם מצבים בהם חלה החמרה בטיקים. התכנית הבסיסית ניתנת לאורך שמונה מפגשים, אם כי לעיתים נדרש אימון ממושך יותר כאשר לחולים מודעות ירודה לטיקים או בנוכחות נטל כבד של סיבוכים פסיכיאטריים. טיפול CBIT כולל שני מרכיבים: אימון מודעות לזיהוי הדחפים והיפוך הרגלים לאימון החולים להתמודד עם הדחפים ללא הטיקים.

ההנחיות כוללות גם התייחסות לגירוי מוחי עמוק והמומחים מזהירים כי מרכזים מעטים מנוסים בטיפול זה בחולים עם תסמונת טורט ואין הסכמות אודות היעד המוחי האופטימאלי לטיפול בטיקים. ההמלצה היא לשמור אפשרות זו לחולים לאחר כישלון טיפול התנהגותי ותרופתי ולהשלים בדיקות סקר מקיפות לזיהוי החולים בהם התועלת הרבה יותר לצד הסיכון הנמוך ביותר משנית להתערבות.

בהנחיות נכללות גם המלצות כיצד להציע ולעקוב אחר טיפולים אלו. עוד נכללות המלצות אודות ההערכה והשימוש בגירוי מוחי עמוק במבוגרים עם טיקים חמורים ועמידים לטיפול וכן הצעות למחקר עתידי.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    חרדה ודיכאון מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-American College of Cardiology)

    בנשים צעירות עם אבחנה של חרדה או דיכאון סיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, דוגמת יתר לחץ דם, היפרליפידמיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American College of Cardiology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 71,214 מבוגרים ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, כולם […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה