ביילודים שנולדו בשלב מוקדם מאוד, מתן גלוקוז בהנחיית ניטור רציף של רמות הסוכר בדם ואלגוריתם ממוחשב להתאמת עירוי גלוקוז, הינה גישה יעילה יותר בשמירה על רמות סוכר תקינות בדם, בהשוואה למתן עירויי גלוקוז לסירוגין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Pediatrics.
מטרת המחקר הייתה לבחון אם מתן סוכר בהנחיית ניטור סוכר רציף יעיל יותר מהגישה הסטנדרטית כיום לניטור סוכר בדם לשמירה על איזון רמות הסוכר בפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד.
מדגם המחקר כלל 50 יילודים שנולדו לאחר פחות מ-32 שבועות היריון או במשקל לידה של 1,500 גרם, או פחות. המשתתפים חולקו באקראי בתוך 48 שעות מהלידה לטיפול בעירוי גלוקוז רציף בהנחיית מחשב, עם או בלי ניטור סוכר רציף. בקבוצת ניטור סוכר רציף, התאמת עירוי גלוקוז נקבעה על-בסיס ניטור סוכר רציף וקצב השינוי ברמות הסוכר, בעוד שבקבוצת הביקורת התאמת הקצב בוצעה על-בסיס גלוקומטרים ומדידות סוכר בדם.
התוצא העיקרי היה אחוז הזמן שבילו הילדים בטווח סוכר תקין (72-144 מ”ג/ד”ל). תוצאים משניים כללו את אחוז הזמן שבילו בהיפוגליקמיה קלה (47-71 מ”ג/ד”ל) וחמורה (מתחת ל-47 מ”ג/ד”ל); אחוז הזמן שבילו בהיפרגליקמיה קלה (145-180 מ”ג/ד”ל) וחמורה (מעל 180 מ”ג/ד”) ווריאביליות רמות הסוכר בדם.
ביילודים בקבוצת ההתערבות עם ניטור סוכר רציף אחוז הזמן שבילו בטווח הסוכר התקין היה גדול יותר (חציון של 84% לעומת 68%, p<0.001), כאשר אחוז הזמן שבילו בהיפוגליקמיה קלה וחמורה או בהיפרגליקמיה חמורה, היה נמוך יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת. השימוש בניטור סוכר רציף לווה גם בהפחתת וריאביליות סוכר בדם (סטיית תקן של 21.6 לעומת 27 מ”ג/ד”ל, Coefficient of Variation של 22.8% לעומת 27.9%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיטרציית עירוי גלוקוז על-בסיס מד סוכר רציף עשויה להביא לעליה בזמן בו החולים מצויים בטווח הסוכר התקין בדם, להפחית אירועי היפוגליקמיה ולצמצם וריאביליות ערכי סוכר בפגים במהלך השבוע הראשון לחייהם.
Pediatrics 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!