אורתופדיה-פיזיותרפיה

האם שחרור שריר הSternocleidomastoid יעיל במבוגרים הלוקים בטורטיקוליס/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טורטיקוליס שרירי מתאר מצב בו בשל קיצור שריר ה Sternocleidomastoid (SCM), הצוואר נטוי לצד המקוצר ומסובב לצד הנגדי. זהו ליקוי שכיח בילודים. באבחון מוקדם וטיפול פיזיותירפי מתאים לרוב מצב זה חולף לחלוטין. כאשר אין החלמה יש לשקול טיפול ניתוחי. ללא טיפול עלולים להיווצר עיוותים בפנים ובגולגולת.

תזמון הניתוח קריטי להצלחתו. יש הטוענים כי הגיל האופטימאלי נע בין 1-4 שנים וכי לאחר 5 שנים הסיכוי להצלחה יורד בשל התקבעות העיוותים בפנים ובגולגולת. למרות זאת, גם בילדים המבוגרים יותר, דווח כי שחרור השריר בניתוח, יכול לשפר את טווח התנועה ואת מראה הצוואר והפנים. לעומת זאת, לשאלה האם יש מקום לניתוח זה במבוגרים הלוקים בטורטיקוליס, אין מענה מוסכם.

מטרת המאמר הייתה לסקור מהן שאיפותיהם העיקריות של מבוגרים שביקשו להינתח בשל טורטיקוליס, לבדוק האם חל שיפור בטווחי התנועה ובמדדים רנטגניים לאחר הניתוח, להעריך את הצלחת הניתוח ולתאר את הסיבוכים בניתוח זה בגילאים המבוגרים.

שיטות: סקירה רטרוספקטיבית של המטופלים שעברו שחרור כירורגי של שריר SCM בשל טורטיקוליס מולד בלתי מטופל בין השנים 2003-2011 במרכז רפואי אחד בסאול שבקוריאה.

פרוטוקול הטיפול: ההחלטה על ביצוע שחרור דיסטלי בלבד או דו קוטבי התקבלה בזמן הניתוח. שני הראשים הדיסטליים של השריר נחשפו ונחתכו ולאחר מכן בוצעו הטיות של הצוואר מצד לצד על מנת לבדוק קיצורים נוספים בפסיה או בסרחות אחרות. כל אלו נחתכו בהתאם. שחרור השריר גם מהחיבור למסטואיד בוצע כאשר לאחר שחרור דיסטלי בלבד, נותרה עדיין הגבלת טווח תנועה.

יום לאחר הניתוח הוחל בתרגילי למתיחת הצוואר עם מתקן מתיחה למשך שבוע. לאחר הסרת המתיחה הותאם מחוך למשך 6-8 שעות ביממה ל 6 שבועות במנח תיקון יתר (האוזן לכיוון הכתף הנגדית, הסנטר מסובב לכיוון ההפוך). המטופלים הונחו לבצע סדרת מתיחות משך 10 דקות לפחות, 4-6 פעמים ביממה. 

הערכת תוצאות: הסיבה העיקרית לניתוח הוערכה מתוך המידע בתיק המטופל. טווחי התנועה נבדקו ע”י גוניומטר. השוואת צילומים לפני הניתוח ולאחריו, בוצעה ע”י שני בודקים בלתי תלויים. בצילומי הצוואר הישרים נמדדה הזווית בין הגבול העליון של חוליה C7 ובין מישור המנדיבולות (זווית צרוויקומנדיבולרית). ההעתקה הצידית של הראש (טרנסלציה) נמדדה בצילום ישר של עמוד השדרה לכל אורכו. כנקודות ייחוס למדידת המרחק שימשו קו אנכי ממרכז הסקרום וקו אנכי מרכזי בחוליות 1C-2C. להערכת התפקוד ומראה הצוואר שימש סולם מקובל  (לפי Cheng and Tang).   

תוצאות: 42 מטופלים נותחו בשל טורטיקוליס מולד בלתי מטופל, 5 לא חזרו לביקורת. 37 עמדו בדרישות המחקר שכללו מעקב בן שנה לפחות. 22 נשים 15 דברים, גיל ממוצע בזמן הניתוח היה 27.4 שנים (טווח 18-48 שנים). צד ימין היה מעורב ב 24 מטופלים, שמאל ב 13. בכולם בוצע שחרור שריר SCM (שחרור דו קוטבי ב 13 מטופלים, חד קוטבי ב 24). כולם נותחו ע”י מנתח אחד. זמן המעקב המינימלי ארך 1.5 שנים.

המטרה העיקרית של הניתוח על פי המטופלים הייתה שיפור מראה הצוואר (46% מהמטופלים). שיפור בכאב (בעיקר בכתף המעורבת) כמטרה עיקרית לניתוח היה בקרב 30% והגבלת תפקוד ב 24%. המטופלים שהוטרדו בעיקר ממראה הצוואר, היו צעירים יחסית לשאר המטופלים, ואלו שהוטרדו מכאב היו מבוגרים יותר ממוטרדי המראה. טווח התנועה ומדדי צילום הרנטגן השתפרו משמעותית לאחר הניתוח. לפני הניתוח ההבדל בסיבובי הצוואר היה 21.35 מעלות בממוצע ולאחריו 4.32 מעלות. ההבדל בהטייה היה 32.97 מעלות בממוצע ולאחריו 7.29 מעלות. הזווית הקרניוצרוויקלית בצילום השתפרה מערך ממוצע של 17.8 לפני הניתוח ל 6.58 מעלות. הטרנסלציה של הראש השתפרה מערך ממוצע של 21.06 מ”מ ל 8.99 מ”מ. כל המדידות לאחר הניתוח מתייחסות לממצאים בסוף המעקב.

לפי הערכת התוצאות לגבי תפקוד ואסטטיקה ב 57% הושגה תוצאה מצויינת, ב 32% תוצאה טובה,  וב 11% תוצאה סבירה. הסיבה העיקרית לתוצאה שאינה מצויינת הייתה העיוות השאירי בפנים ובגולגולת. לא נצפו כל סיבוכים לאחר הניתוח ולא היה צורך בניתוחים חוזרים.

דיון: טיפול כירורגי בטורטיקוליס מולד במבוגרים שנוי במחלוקת. העיוות בפנים ובגולגולת אינו הפיך במבוגרים. במבוגרים הניתוח קשה יותר, כיוון שמלבד שריר הSCM יש כוויצות ברקמות נוספות והסיבוכים בניתוח שכיחים יותר יחסית לניתוח המבוצע בילדים צעירים.

במחקר הנוכחי נמצא כי ניתן לשפר כירורגית את המראה, התפקוד ואף את הכאב הנגרמים מהטורטיקוליס וכל זאת ללא סיבוכים.

למחקר נקודות חולשה רבות. מחקר רטרוספקטיבי ללא קבוצת ביקורת, 12% מטופלים לא חזרו לביקורת.

מסקנות: ניתוח לשחרור שריר SCM במבוגרים הלוקים בטורטיקוליס מולד בלתי מטופל יעיל בשיפור טווח התנועה של הצוואר, שיפור המראה והפחתת הכאב ואינו מלווה בסיבוכים רציניים.

Lim KS. Shim JS. Lee YS. Is sternocleidomastoid muscle release effective in adults with neglected congenital muscular torticollis? Clin Orthop Relat Res. (2014) 472:1271-1278

הערות העורך: אמנם מתודית המחקר הנ”ל לוקה בנקודות רבות אך הסוגייה לה נדרשו המחברים חשובה. מקובל להניח, כי אם לא חל שיפור משמעותי בטורטיקוליס המולד יש לנתח בסביבות גיל שנה או מעט לאחר מכן. הסיבה לכך היא שאם טיפול פיזיותיראפי לא השיג את התוצאות המבוקשות עד גיל שנה, הסיכוי לשיפור נוסף באמצעים שמרניים קלוש. בנוסף לכך, תיקון ספונטאני של העיוות בפנים והאסימטריה בגולגולת יתכן רק בגיל צעיר מאד, לכן אין להתעכב בביצוע הניתוח.

בנקודה זו מחדשים המחברים: הניתוח יעיל משמעותית גם בגיל המבוגר. אמנם אין מתיימרים לתקן את העיוות בפנים ובגולגולת, אך בהחלט משפרים את המראה (הטית צוואר והעתקת הראש הצידה), משפרים את טווח התנועה ומקטינים את עוצמת הכאב.    

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    האם להשמנה השפעה על עצימות הכאב במבוגרים? (Front Endocrinol)

    במבוגרים עם משקל עודף או השמנת-יתר נטייה לעצימות כאב בדרגה גבוהה יותר, בהשוואה לאלו עם משקל תקין, ממצאים המדגישים את החשיבות של טיפול כנגד השמנה כחלק מהגישה הכוללת לטיפול בכאב, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה עשויה להביא לשינויים פתופיזיולוגיים, דוגמת עומס גדול יותר על […]

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בילדים עם אבחנה של SLE (או Systemic Lupus Erythematosus). מחקר REACT-01 (או Reversing Autoimmunity through Cell Therapy) יהיה בהובלת מומחים מסיאטל וצפוי להתחיל בקיץ הקרוב. התקווה היא כי הטיפול יאפשר להגדיל את מספר החולים הצעירים עם […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה