אחת מבין כל אלף נשים שטופלו בקרינה לשד במסגרת הטיפולים כנגד סרטן שד צפויה לפתח אנגיוסרקומה על-רקע הטיפול הקרינתי, כאשר במרבית המקרים, ניתוח לבדו מהווה טיפול מספק. ממצאים אלו מבוססים על המחקר הגדול ביותר מסוגו עד היום להערכת הנושא ופורסמו במהלך חודש ינואר בכתב העת JAMA Oncology.
במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים ממאגר Netherlands Cancer Registry להבערכת כל החולות עם סרטן שד בשלב I-III, אשר טופלו עם או בלי קרינה, בין 1989-2015. המדגם המלא כלל 295,577 נשים (גיל חציוני של 58 שנים בעת האבחנה) וחציון מעקב של 7.7 שנים לאחר אבחנת סרטן שד. החוקרים מדווחים כי לא תועדו מקרי אנגיוסרקומה בקרב 111,754 הנשים שלא קיבלו טיפול קרינתי.
מנגד, 209 נשים (0.1%) מבין 184,823 נשים שקיבלו טיפול קרינתי, פיתחו אנגיוסרקומה על-רקע קרינה, עם מעורבות של השד או דופן בית החזה. מרווח הזמן בין הטפולי הקרינתי ועד להתפתחות אנגיוסרקומה עמד על 8 שנים, בממוצע.
בקרב נשים שהיו מבוגרות יותר בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון מוגבר לאנגיוסרקומה, בהשוואה לנשים צעירות (יחס סיכון של 1.05). מנגד, בנשים בהן בוצעה כריתה מלאה של השד תועד סיכון נמוך יותר להתפתחות אנגיוסרקומה, בהשוואה לאלו בהן נבחר טיפול משמר-שד (יחס סיכון של 0.22).
מבין 194 הנשים עם נתונים זמינים אודות אנגיוסרקומה על-רקע טיפול קרינתי, 166 נשים (79.4%) נדרשו לניתוח בלבד ו-19 נשים (9.1%) טופלו בגישה משולבת של ניתוח עם קרינה, אשר הייתה משולבת עם טיפול היפרתרמי ב-13 נשים. שלוש נשים נוספות (1.4%) טופלו במשלב ניתוח עם כימותרפיה ושש נשים (2.9%) טופלו במשלב כימותרפיה עם קרינה. ללא תלות בטיפול, שיעורי ההישרדות של חולות עם אנגיוסרקומה על-רקע טיפול קרינתי עמדו על 40.5% לאחר חמש שנים ועל 25.2% לאחר עשר שנים.
תוספת קרינה לניתוח בטיפול במצבי אנגיוסרקומה לא הביא לשיפור משמעותי בהישרדות הנשים.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על ההיארעות הנמוכה של אנגיוסרקומה משנית לטיפול קרינתי לסרטן שד, אך מדגישים כי יש מקום להשלים מחקרים פרוספקטיביים בנושא.
JAMA Oncology. Published online January 24, 2019
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!