אונקולוגיה

הנחיות חדשות לטיפול ברעילות מעכבי בקרה חיסונית (J Clin Oncol)

הכניסה לשימוש בתרופות ממשפחת מעכבי בקרה חיסונית (Checkpoint Inhibitors) הובילה לשינוי דרמטי בטיפול במספר סוגי סרטן, אך תרופות אלו מאוד שונות מאלו שהיו בשימוש בעבר ועל רופאים להכיר את דרכי ההתמודדות עם מגוון תופעות לוואי של הטיפול. לצורך כך, ה-ASCO (American Society of Clinical Oncology) וה-NCCN (National Comprehensive Cancer Network) פרסמו הנחיות חדשות להערכה וטיפול בתופעות לוואי אלו.

ברקע להנחיות מסבירים המומחים כי מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מספר תרופות ממשפחת מעכבי בקרה חיסונית, כולל Ipilimumab (יירבוי), Nivolumab (אופדיבו), Pembrolizumab (קיטרודה), Atezolizumab (טיסנטריק), Durvalumab ו-Avelumab.  ההתוויות המאושרות לשימוש כוללות מלנומה, סרטן ריאות מסוג NSCLC (Non Small Cell Lung Cancer) עם גרורותי, סרטן תאי קשקש של ראש וצוואר, סרטן דרכי שתן, גידולים סולידיים עם פגם ב-Mismtach Repair Genes, מחלת הודג’קין, סרטן כליות וקרצינומה של תאי מרקל.

האיגודים הקימו פאנל שביסס המלצות על-פי סקירת ספרות וקונצזוס של מומחים. ה-ASCO וה-NCCN מדגישים כי הנחיות אלו נועדות רק למעכבי בקרה חיסונית ולא לטיפולים אימונותרפיים אחרים.

ההנחיות מציינות כי יש להקפיד על המלצות כלליות אלו, ללא תלות באיבר המושפע. להלן עיקרי ההמלצות לרופאים במקרים של רעילות טיפולים אלו:

·       החולים ובני המשפחה שלהם צריכים לקבל הדרכה עדכנית בנושא אימונותרפיה, מנגנון הפעולה והמידע אודות תופעות לוואי אפשריות טרם התחלת הטיפול ולאורך הטיפול.

·       עם הופעת תסמינים חדשים, יש לשמור על דרגת חשד גבוהה כי אלו עשויים להיות קשורים בטיפול.

·       לרוב ניתן להמשיך בטיפול עם מעקב הדוק במקרה של רעילות בדרגה 1, למעט רעילות נוירולוגית וחלק מהרעילויות ההמטולוגיות.

·       יש להשהות את הטיפול במרבית מקרי רעילות בדרגה 2 ולהמתין עד שהתסמינים ו/או ערכי המעבדה נסוגים להשפעה בדרגה 1, לכל היותר. ניתן לשקול מתן קורטיקוסטרואידים (מינון ראשוני מקביל לפרדניזון במינון של 0.5-1.0 מ”ג/ק”ג).

·       יש לעצור טיפול בתרופות אלו במקרה של רעילות בדרגה 3 ולהתחיל טיפול בקורטיקוסטרואידים במינון גבוה (מינון ראשוני מקביל לפרדניזון במינון של 1-2 מ”ג/ק”ג ביום או מתיל-פרדניזולון במינון 1-2 מ”ג/ק”ג ביום). יש להפחית מינון סטרואידים לאורך לפחות 4-6 שבועות; במידה ולא חל שיפור בתסמינים לאחר 48-72 שעות, יש להציע Inlfiximab לטיפול בחלק מתופעות הרעילות.

·       כאשר התסמינים ו/או בדיקות המעבדה שבים לסיווג רעילות בדרגה 1 או פחות, ניתן לנסות תגר חוזר של הטיפול, אם כי מומלץ לנקוט משנה זהירות, בעיקר בחולים שפיתחו אירועים חריגים בשלב מוקדם של הטיפול. לא מומלץ לערוך שינויים במינון הטיפול.

·       רעילות בדרגה 4 בד”כ מחייבת הפסקה קבועה של התרופה, למעט במקרה של אנדוקרינופתיות שאוזנו באמצעות טיפול הורמונאלי חליפי.

J Clin Oncol. Published online February 14, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    בדיקת ביופסיה נוזלית המשלבת חותמת מיקרו-רנ”א וסמן ידוע היטב לסרטן לבלב הדגימה דיוק של 97% לזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I/II, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן לבלב, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research. החוקרים פיתחו חומת לזיהוי סרטן לבלב המבוססת על מיקרו-רנ”א המזוהה באקסום מתאי סרטן וסמנים דנ”א […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה