אונקולוגיה

התועלת של תוספת Pembrolizumab לטיפול בסרטן שד מתקדם (מתוך כנס SABCS)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-San Antonio Breast Cancer Symposium עולה כי תוספת Pembrolizumab (קיטרודה) לטיפול ב-Trastuzumab בנשים עם סרטן שד מתקדם, חיובי ל-HER2, עמיד ל-Trastuzumab, תועדה תועלת קלינית ונסבל היטב.

ממחקר PANACEA עלה כי שילוב Pembrolizumab עם Trastuzumab הוביל לשיעור איזון מחלה ב-25% מהמטופלות עם מחלה חיובית ל-PD-L1 עם משך חציוני של למעלה מ-11 חודשים. יתרה מזאת, התגובה לטיפול הייתה קשורה עם מספר תאי TIL (Tumor Infiltrating Lymphocyte), ממצא המצביע על סמן אפשרי לניבוי תגובה לטיפול בנשים עם סרטן שד מתקדם.

מדובר במחקר בשלב 1b/2 עם מדגם אחד של נשים עם גידול חיובי ל-PD-L1 ומדגם שני עם גידול שלילי ל-PD-L1. לא נקבעה מגבלה הנוגעת למספר קווי טיפול סיסטמי קודמים. בנשים שנכללו במחקר תועדה התקדמות של המחלה בזמן שהחולה נטלה טיפול ב-Trastuzumab או Trastuzumab Emtansine.

נשים עם מחלה חיובית ל-PD-L1 טופלו בחלק 1b של המחקר ב- Pembrolizumab במינון 2 מ”ג/ק”ג ו-10 מ”ג/ק”ג דרך הוריד עם Trastuzumab. בחלק 2 של המחקר, הנשים טופלו ב- Pembrolizumab במינון 100 מ”ג דרך הוריד, בשילוב עם Trastuzumab.

מבין 146 נשים שנסקרו במסגרת המחקר, שש נשים עם גידול חיובי ל-PD-L1 נכללו בשלב 1b של המחקר; 40 נשים עם גידול חיובי ל-PD-L1 ו-12 נשים עם גידול שלילי ל-PD-L1 נכללו בשלב 2 של המחקר.

לאחר חציון מעקב של 13.6 חודשים, שיעורי התגובה האובייקטיבית עמדו על 15.2% בנשים עם גידולים חיוביים ל-PD-L1. שיעורי בקרת מחלה, שהוגדרה כתגובה מלאה, תגובה חלקית או מחלה יציבה במשך לפחות שישה חודשים, עמדו על 24%. בקבוצת הנשים עם גידול שלילי ל-PD-L1 לא תועדה תגובה לטיפול.

מבין הנשים עם גידול חיובי ל-PD-L1, חציון משך בקרת המחלה עמד על 11 חודשים. חמש נשים (10.8%) עדיין קיבלו את הטיפול ולא חוו התקדמות מחלה בעת דיווח הנתונים.

מניתוח הנתונים עלה כי חציון רמת הסננת תאי TIL בנגע הגרורתי עמד על 1%. מדובר בשיעור קטן פי 20, בהשוואה לזה שתואר בסרטן שד ראשוני חיובי ל-HER2.  עם זאת, החוקרים זיהו רמת TIL גבוהה יותר משמעותית בגידולים חיוביים ל-PD-L1 וכן רמת TIL גבוהה יותר בנשים עם תגובה אובייקטיבית לטיפול, כמו גם באלו בהם תועדה בקרת מחלה. לכן, רמות TIL גבוהות יותר מלוות בסיכויי תגובה גבוהים יותר. ריכוז סף של תאי TIL של 5% נמצא בעל רגישות וסגוליות של 85.7% ו-61.8%, בהתאמה, לתגובה אובייקטיבית ו-90.0% ו-67.7%, בהתאמה, לבקרת מחלה.

האירועים החריגים הנפוצים במחקר היו עייפות, שתועדו ב-12 נשים (21%), ושלשולים וכאבי מפרקים, שתועדו כל אחד בשמונה חולים (14%).

מתוך כנס SABCS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    שבירת מיתוסים עם פרופ' רז: טיפול במטפורמין גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי

    בפינתנו החדשה ננסה לשבור מיתוסים השכיחים בקרב רופאים/ות או מטופלים/ות. זו פינה קצרה, ואם תהיה בה התייחסות למאמרים, היא תעשה בקצרה. נשמח לשמוע רעיונות, הערות והארות. המיתוס הראשון הוא בנושא מטפורמין; האם הטיפול בתרופה גורם נזק לכליה בחולה הסוכרתי? פרופ’ רז מציע כי דווקא המשך מתן התרופה, גם בשלבים מתקדמים של מחלת כליות, עדיין עשוי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Guselkumab להקלה על תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית (RMD Open)

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של Guselkumab להקלה על תסמיני דלקת מפרקים פסוריאטית (RMD Open)

     טיפול ב- Guselkumab(טרמפיה) הדגים שיפור מוקדם וממושך בתסמיני מפרקים, כאבי גב והעלמת נגעים עוריים לאורך שנתיים בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה (Psoriatic Arthritis) שלא קיבלו טיפול ביולוגי קודם, כאשר חלק גדול מהחולים השיגו את יעדי הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת RMD Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הנחיות מטעם ה-Group for […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מתן פסנרה לטיפול באסתמה בילדים בגילאי 6-11 שנים (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Benralizumab (פסנרה) לטיפול באסתמה חמורה בילדים בגילאי 6-11 שנים, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת אסטרה-זנקה. הטיפול בפסנרה אושר לראשונה בשנת 2017 כטיפול אחזקה נוסף במקרים של אסתמה אאזנופילית חמורה בחולים בגילאי 12 שנים ומעלה. האישור למתן הטיפול לילדים בגילאי 6-11 שנים מבוסס על […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה