אונקולוגיה

הנחיות ראשונות מטעם ASTRO בנושא סרטן באורופרינקס (Pract Radiat Oncol)

איגוד  ה-ASTRO פרסם הנחיות חדשות לטיפול בסרטן אורופרינקס. המומחים קבעו בתחילת תהליך ניסוח ההנחיות כי ההמלצות לא יכללו הבחנה בין גידולים חיוביים לנגיף HPV (Human Papillomavirus) וגידולים שליליים לנגיף זה, למרות שהפרוגנוזה טובה יותר משמעותית באלו עם מחלה שלילית לנגיף.

חברי הפאנל ביקשו לתת מענה למספר שאלות מרכזיות, כולל האם יש מקום לתוספת טיפול סיסטמי לטיפול קרינתי דפיניטיבי בטיפול בקרצינומה של תאי קשקש באורופרינקס. חברי הפאנל קבעו כי יש מקום לטיפול סיסטמי בנוסף לטיפול קרינתי דפיניטיבי בחולים הבאים:

·         מחלה בשלב IVA-B לאחר טיפול קרינתי דפיניטיבי. בחולים אלו, הפאנל ממליץ על טיפול לסירוגין ב-Cisplatin במינון-גבוה.

·         מחלה בשלב IVA-B לאחר טיפול קרינתי דפיניטיבי, שאינם כשירים רפואית ל-Cisplatin במינון גבוה. בחולים אלו, הפאנל ממליץ על טיפול ב-Cetuximab או משלב Carboplatin עם Fluorouracil.

·         אותה אוכלוסיית חולים עשויה להתאים לטיפול שבועי ב-Cisplatin, במידה והרופאים משלימים דיון עם החולים אודות הנתונים המוגבלים התומכים במשטר זה.

מנגד, אין מקום לטיפול סיסטמי נלווה לחולים עם מחלה בשלב I או II, המיועדים לטיפול קרינתי דפיניטיבי.

טיפול קרינתי לאחר ניתוח

לאחר ניתוח ראשוני, חברי הפאנל ממליצים כי בחולים שהשלימו טיפול כימותרפי-קרינתי בנוכחות שוליים חיוביים ו/או חדירה מחוץ לקפסולת הקשרית, עם אחד המשטרים הבאים:

·         טיפול לסירוגין במינון גבוה של Cisplatin. המלצה זו כוללת את כל החולים העונים על הקריטריונים הללו, ללא תלות בנוכחות זיהום בנגיף HPV או היקף הגידול.

·         טיפול שבועי ב-Cisplatin. ניתן לשלב טיפול זה עם קרינה לאחר-ניתוח בחולים שאינם מועמדים ל-Cisplatin במינון-גבוה. עם זאת, העדויות התומכות במשטר זה הן מוגבלות.

·         טיפול קרינתי בלבד. בחולים בסיכון גבוה לאחר ניתוח, שאינם סובלים טיפול כימותרפי-קרינתי מבוסס Cisplatin, יטופלו בקרינה בלבד. עם זאת, במידה ועדיין שוקלים טיפול סיסטמי נלווה, על רופאים לדון בסיכונים והתועלת הלא-ברורה של גישה סיסטמית שאינה מבוססת על Cisplatin.

חולים בסיכון בינוני

חברי הפאנל ממליצים כנגד שימוש רוטיני בטיפול סיסטמי נלווה ביחד עם קרינה לאחר-ניתוח בחולים עם גורמים פתולוגיים בסיכון בינוני, דוגמת חדירה לכלי דם, לימפה או עצבים, מחלה T3-T4 או מעורבות קשריות לימפה.

עם זאת, בחולים בסיכון משמעותי להישנות אזורית-מקומית על-בסיס הממצאים הפתולוגיים, על רופאים לשקול טיפול נלווה ב-Cisplatin, לאחר דיון אודות העדויות המוגבלות התומכות בפרוטוקול במצבים אלו.

מינון, חלוקת מנות ונפח

כאשר החולים אינם נדרשים לניתוח, הפאנל ממליץ כי על המינונים, חלוקת הטיפול הקרינתי ונפח הטיפול הבא לטיפול בקרצינומה של תאי קשקש של אורופרינקס:

·         בחולים עם מחלה בשלב III-IV המתאימים לטיפול סטנדרטי, טיפול קרינתי דפיניטיבי פעם ביום מומלץ במינון 70 Gy במהלך שבעה שבועות.

·         אזורים שליליים קלינית ורדיוגרפית בסיכון להתפשטות מיקרוסקופית יטופלו במינונים מקבילים לכ-50 Gy בפרקציות של 2 Gy או מינונים מעט גבוהים יותר.

·         חולים עם מחלה בשלב IVA-B המטופלים בקרינה דפיניטיבית, שאינם מקבלים טיפול סיסטמי נלווה, הם מועמדים למשטרי פרקציות אחרים, דוגמת Accelerated Radiotherapy או Hyperfractionated Radiotherapy, אם כי העדויות התומכות בעדיפות גישה אחת על אחרת הן מוגבלות.

·         כאשר משלבים טיפול סיסטמי, טיפול קרינתי סטנדרטי פעם ביום או Accelerated Fractionation עשויים לשמש בחולים המבינים את הסיכונים והתועלת של שתי הגישות.

·         חלוקה אחרת של מנות הקרינה עשויה לשמש בחולים עם מחללה T3, N0-1, לאחר טיפול קרינתי דפיניטיבי, שאינם מקבלים טיפול סיסטמי נלווה. ניתן לשקול טיפול זה גם בחולים עם T1-2, N1 או T2, N0, המטופלים בקרינה דפיניטיבית בלבד, שהם בסיכון גבוה להישנות אזורית-מקומית.

Pract Radiat Oncol. Published online April 17, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    האם ניתן לוותר על דיסקציה של קשריות לימפה בבית השחי במקרים של סרטן שד מוקדם? (N Engl J Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי אי השלמת דיסקציה של קשרית לימפה בבית השחי אינו מעלה את הסיכון להישנות או פוגע בסיכויי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים בנשים עם סרטן שד מוקדם, ללא מעורבות קשריות לימפה עם גרורות לקשרית זקיף שהשלימו ניתוח וטיפול קרינתי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    בדיקת ביופסיה נוזלית המשלבת חותמת מיקרו-רנ”א וסמן ידוע היטב לסרטן לבלב הדגימה דיוק של 97% לזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I/II, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן לבלב, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research. החוקרים פיתחו חומת לזיהוי סרטן לבלב המבוססת על מיקרו-רנ”א המזוהה באקסום מתאי סרטן וסמנים דנ”א […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה