נוירולוגיה

השוואת התועלת של נוגדי-קרישה פומיים ישירים אל מול קומדין בקשישים עם פרפור פרוזדורים ואירוע מוחי איסכמי (JAMA Neurol)

בחולים עם אירוע מוחי איסכמי אקוטי ופרפור פרוזדורים, מתן טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בעת השחרור מבית החולים לווה בתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, בהשוואה לטיפול בקומדין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות הנוכחיות ממליצות על מתן נוגדי-קרישה פומיים ישירים על-פני קומדין למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים, המצויים בסיכון גבוה. למרות היעילות שהודגמה במחקרים קליניים, נתוני עולם-אמיתי אודות נוגדי-קרישה פומיים ישירים אל מול קומדין במניעה שניונית בחולים עם אירוע מוחי איסכמי לא התמקדו בתוצאות ממוקדות-מטופל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התועלת הקלינית של נוגדי-קרישה פומיים ישירים (Dabigatran, Rivaroxaban, או Apixaban) לעומת קומדין לאחר אירוע מוחי איסכמי אקוטי בחולים עם פרפור פרוזדורים.

מחקר העוקבה כלל משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם אבחנה של פרפור פרוזדורים, שלא נטלו טיפול קודם בנוגדי-קרישה ושוחררו באבחנה של אירוע מוחי איסכמי חד בין אוקטובר 2011 ועד דצמבר 2014. התוצא העיקרי היה משך הזמן ששהו בבית, מדד ממוקד-מטופל המוגדר כסך הימים ללא תמותה או טיפול מוסדי לאחר השחרור, ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

מבין 11,662 חולים ששרדו אירוע מוחי איסכמי חד (גיל חציוני של 80 שנים), 34.7% שוחררו עם טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים ו-7,621 שוחררו עם טיפול בקומדין. פרט למדדי NIHSS (חציון של 4 לעומת 5 נקודות), המאפיינים הבסיסיים היו דומים בשתי הקבוצות.

בקרב חולים ששוחרו עם טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים, בהשוואה לקומדין, תועד מספר גבוה יותר של ימים בבית (ממוצע של 287.2 לעומת 263.0 ימים, בהתאמה; הבדל מתוקן של 15.6 ימים) במהלך השנה הראשונה לאחר השחרור מבית החולים, עם סיכוי נמוך יותר לסיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי (יחס סיכון מתוקן של 0.89). כמו כן,  בחולים שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים תועדו פחות מקרי תמותה (יחס סיכון מתוקן של 0.88, p<0.001), אשפוזים מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.93, p=0.003), אשפוז חוזר על-רקע קרדיווסקולארי (יחס סיכון מתוקן של 0.92, p=0.02), אירוע מוחי המורגי (יחס סיכון מתוקן של 0.69, p=0.02) ואשפוזים עם דימום (יחס סיכון מתוקן של 0.89, p=0.009), אך סיכון מוגר לדימום ממערכת העיכול (יחס סיכון מתוקן של 1.14, p=0.03).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד ופרפור פרוזדורים, בטווח הארוך, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בעת השחרור לווה בתוצאות טובות יותר מקומדין.

JAMA Neurol. Published online July 22, 2019

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה