נוירולוגיה

דו”ח מומחים של ה-LANCET קובע כי ניתן למנוע 35% ממקרי הדמנציה באמצעות שינוי הרגלי חיים וממליץ על 10 עקרונות מניעה וטיפול (LANCET)

ע”פ פירסום דו”ח מומחים ב-LANCET אמש, ועדה של 24 מומחים בינ”ל לדמנציה קובעת כי ניתן למנוע למעלה משליש ממקרי הדמנציה, באמצעות מעבר לאורח חיים בריא.

דו”ח הועדה המבוסס על סקירת ספרות  ומטה-אנליזה אשר בחנו את השפעת ניטרול גורמי סיכון ניתנים לשינוי לדמנציה על ההיארעות שלה.

המומחים זיהו 9 גורמים של סגנן חיים אשר אחראים לכ-35% מנטל הדמנציה. אלו כוללים בגיל הצעיר  אי  טיפול מתאים ביתר לחץ דם, השמנת יתר, ובגיל הביניים – איבוד שמיעה, עישון, דיכאון, חוסר פעילות גופנית , ובגיל המבוגר – בידוד חברתי וסוכרת.

הדו”ח כולל גם המלצות לגבי טיפול בדמנציה.

להלן 10 המסרים החשובים העולים מהדו”ח אותם המחברים מדגישים בעבודתם :

  • מס’ האנשים עם דמנציה עולה בכל העולם, על אף שההאירעות במס’ מדינות פחתה

  • יש לגלות שאפתנות למניעה. ההמלצות כוללות טיפולים פעילים ליל”ד, הרחבת חינוך בילדות, פעילות גופנית, מעורבות חברתית, הפחתת עישון וניהול טוב יותר של הפרעות בשמיעה, דיכאון, סוכרת והשמנה

  • יש לטפל בסימפטומים קוגניטיביים. יש למקסם קוגניטיביות. לאנשים עם אלצהיימר או דמנציה עם גופיפי לואי (Lewy bodies ) יש להציע מעכבי כולינסטראז בכל השלבים, או ממנטין לדמנציה חמורה. חוסמי כולינסטראז אינם אפקטיביים להפרעות קוגניטיביות קלות.

  • הטיפול בדמנציה צריך להיות אינדיבידואלי. טיפול טוב בדמנציה צריך להיות מותאם למטופל הספציפי ולצרכיו התרבותיים, העדפות, ועדיפויות וצריך להיות משולב עם תמיכה משפחתית.

  • יש לטפל גם במשפחה התומכת. חברי המשפחה נמצאים בסיכון גבוה לדיכאון. יש מקום להתערבויות אפקטיביות להפחתת הסיכון לדיכאון ולאפשר טיפול בסימפטומים דכאוניים.

  •  יש לתכנן את העתיד. אנשים עם דמנציה ובני משפחותיהם יעריכו שיחות לגבי העתיד ולקבל החלטות באשר לסיוע משפטי מתאים. הרופאים המטפלים צריכים  לשקול את היכולת לקבלת החלטות של המטופל בשלב האיבחון .

  • יש להגן על אנשים עם דמנציה. מטופלים אלה זקוקים להגנה מהזנחה עצמית, פגיעות (כולל ניצול) , ניהול כספי, נהיגה או שימוש בנשק. הערכת סיכון וניהול סיכונים בכל השלבים של המחלה הם חיוניים אך צריכים להיות מאוזנים מול זכויות המטופל.

  • יש לנהל סימפטומים נוירו-פסיכיאטריים כמו חרדה, מצב רוח ירוד, או פסיכוזות. הטיפול צריך להיות בדר”כ פסיכולוגי, חברתי וסביבתי עם ניהול פרמוקולוגי עבור מטופלים עם סימפטומים חמורים יותר.

  • יש לשקול מצב של סוף חיים. כשליש מהאוכלוסייה המבוגרת נפטרת עם דמנציה, ולכן זה חיוני שאנשי מקצוע העובדים בטיפול סוף חיים ישקלו אם למטופלים עם דמנציה יש את היכולת לקבל החלטות על הטיפול ולהביע את צרכיהם ובקשותיהם.

  • להתערבויות טכנולוגיות יש את הפוטנציאל לשפר את רמת הטיפול אך הן אינן מהוות תחליף למגע חברתי.
  • The Lancet, Published: July 20, 2017

    לדיווח במדסקייפ

    0 תגובות

    השאירו תגובה

    רוצה להצטרף לדיון?
    תרגישו חופשי לתרום!

    כתיבת תגובה

    מידע נוסף לעיונך

    כתבות בנושאים דומים

    • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

      ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

      ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

    • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

      הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

      בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

    • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

      ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

      התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

    • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

      מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

      חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

    • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

      נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

      מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

    • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

      חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

      מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

    • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

      האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

      מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

    • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

      שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

      מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

    • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

      יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

      יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה