נאונטולוגיה

טיפול פומי באיבופרופן עדיף על פראצטמול פומי ל-PDA ביילודים במשקל לידה נמוך או נמוך באופן קיצוני (Medicine) והערת עורך נאונטולוגיה ד”ר ברזילי

פג

מנתונים שפורסמו בכתב העת Medicine עולה כי ביילודים בעלי משקל לידה נמוך מאוד או נמוך באופן קיצוני, טיפול בפראצטמול אינו מהווה אפשרות טובה לסגירת PDA (Patent Ductus Arteriosus), ואילו איבופרופן במינון גבוה מוביל לשיעור גבוה של סגירת PDA, עם שיפור קליני מהיר יותר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פראצטמול הוצע כחלופה לסגירה של PDA בעל חשיבות המודינאמית. עם זאת, התוצאות הקליניות עדיין אינן חד-משמעיות במקרים של יילודים במשקל לידה נמוך או נמוך באופן קיצוני. מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות והבטיחות של טיפול פומי בפראצטמול אל מול איבופרופן לסגירה תרופתית של PDA בפגים במסגרת מחקר בתנאי עולם-אמיתי.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל 255 פגים במשקל לידה של עד 1.5 קילוגרם ואקו-לב אשר אישר PDA משמעותי. המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות: קבוצה I (טיפול במינון סטנדרטי של איבופרופן) אשר טופלו באיבופרופן במינון 10 מ”ג/ק”ג ולאחר מכן 5 מ”ג/ק”ג למשך יומיים; קבוצה II (מינון גבוה של איבופרופן) אשר טופלו באיבופרופן במינון 10 מ”ג/ק”ג/יום למשך שלושה ימים; קבוצה III (פראצטמול) אשר טופלו בפראצטמול במינון 15 מ”ג/ק”ג כל שש שעות למשך שלושה ימים.

ביום התשיעי לאחר התחלת הטיפול התרופתי, סגירת PDA הושגה ב-71.7% מהחולים בקבוצת מינון גבוה של איבופרופן, ב-63.8% מאלו בקבוצת הטיפול באיבופרופן במינון סטנדרטי וב-37.9% מאלו בקבוצת הטיפול בפראצטמול. הטיפול באיבופרופן במינון סטנדרטי היה יעיל יותר מטיפול פומי בפראצטמול.

סגירת ה-PDA הייתה מהירה יותר בקבוצת הטיפול במינון-גבוה של איבופרופן, בהשוואה לקבוצת הטיפול במינון סטנדרטי (חציון זמן עד לסגירה של 3.9 לעומת 4.4 ימים, P=0.009). החוקרים מדווחים על עליה משמעותית בריכוז בילירובין כולל בקבוצת הטיפול באיבופרופן במינון גבוה. לא תועדו אירועים חריגים כלייתיים, גסטרואינטסטינאליים או המטולוגיים.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי טיפול בפראצטמול היה בעל יעילות מינימאלית ביילודים במשקל לידה נמוך באופן קיצוני (שיעורי סגירת PDA של 13%).

מחקר זה מעיד כי פראצטמול אינו מהווה בחירה טובה לטיפול ב-PDA ביילודים בעלי משקל לידה נמוך מאוד או נמוך באופן קיצוני. מינון גבוה של איבופרופן לווה בשיפור קליני מהיר יותר ושיעורים גבוהים יותר של סגירת PDA.

Medicine (Baltimore). 2019 Aug

לידיעה ב-PubMed

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מאמר זה מצטרף לסדרת מחקרים שמצאה כי השיטה היעילה ביותר לסגירת PDA באופן פרמקולוגי היא ע”י מתן איבופרופן פומי. מעבר למחקר זה נמצא כי איבופרופן פומי במינון גבוה יעיל יותר לסגירת PDA לעומת איבופרופן במינון רגיל. מחקר זה מצא שוב כי אין עליה בתופעות הלוואי בעת מתן איבופרופן לעומת פאראצמטול. כמו כן מחקר זה מצא כי פאראצטמול הינו בעל פעילות נמוכה ביותר בילודים הקטנים מ-1,000 גר’. לדעתי, מי ששוקל טיפול תרופתי לסגירת PDA (לאחר שחשב כי ל-PDA משמעות המודינמית) עדיף שיבכר טיפול באיבופרופן פומי מאשר טיפול אחר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה