נאונטולוגיה

האם לטיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה תועלת במניעת BPD או תמותה בפגים? (JAMA)

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לאחר פחות מ-30 שבועות היריון ו/או במשקל לידה של פחות מ-1,250 גרם, מתן הידרוקורטיזון בין 7 ו-14 ימים לאחר הלידה לא הביא לשיפור תוצא משולב של תמותה או BPD (Bronchopulmomnary Dysplasia) בגיל מתוקן של 36 שבועות.

החוקרים השלימו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, להערכת ההשפעה של התחלת טיפול בהידרוקורטיזון בין 7 ו-14 ימים לאחר הלידה על התמותה או BPD בפגים שנולדו לאחר פחות מ-30 שבועות היריון ו/או במשקל לידה של מתחת ל-1,250 גרם. המשתתפים במחקר טופלו ב-19 יחידות טיפול נמרץ ביילודים ברחבי הולנד ובלגיה, בין נובמבר 2011 ועד דצמבר 2016. כל הפגים היו תלויים במנשם בימים 7-14 לחייהם.

המשתתפים חולקו באקראי לטיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון (182 פגים), אשר ניתן לאורך 22 ימים (מינון מצטבר של 72.5 מ”ג/ק”ג), או לקבוצת פלסבו (190 פגים).  התוצא העיקרי כלל משלב של תמותה או BPD כפי שנקבע בגיל מתוקן של 36 שבועות. עוד בחנו החוקרים 29 תוצאים משניים עד לשחרור מבית החולים, כולל תמותה ו-BPD בגיל מתוקן של 36 שבועות.

מבין 372 פגים שנכללו במחקר (גיל היריון ממוצע של 26 שבועות), 371 פגים השלימו את המחקר; ההורים הסירו את הסכמתם במקרה אחד של ילד בקבוצת ההתערבות.

תמותה או BPD תועדו ב-128 מבין 181 יילודים (70.7%) בקבוצת ההתערבות ו-140 מבין 190 יילודים (73.7%) בקבוצת הפלסבו (יחס סיכויים מתוקן של 0.87, p=0.54).

מבין 29 התוצאים המשניים, שמונה הדגימו הבדל מובהק סטטיסטית, כולל תמותה בגיל מתוקן של 36 שבועות (15.5% עם הידרוקורטיזון לעומת 23.7% עם פלסבו; יחס סיכויים של 0.59, p=0.048). מעבר לכך, החוקרים זיהו הבדלים לא-מובהקים סטטיסטית ב-21 תוצאים, כולל BPD (55.2% עם הידרוקורטיזון לעומת 50% עם פלסבו; יחס סיכויים של 1.24, p=0.31). היפרגליקמיה שדרשה טיפול באינסולין הייתה האירוע החריג היחיד אשר היה נפוץ יותר בקבוצת ההתערבות (18.2%) בהשוואה לקבוצת הפלסבו (7.9%).

ממצאי המחקר אינם תומכים במתן הידרוקורטיזון בפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד, במטרה להפחית את הסיכון לתמותה או BPD.

JAMA. 2019 Jan 29;321(4):354-363

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מחקר זה אינו תומך במתן הידרוקורטיזון לפגים קטנים מונשמים בשבוע השני לחייהם על מנת למנוע תמותה או BPD. בעיון מעמיק יותר בנתוני המחקר ניתן לראות כי שתי הקבוצות טופלו גם בסטרואידים “open label”, דבר שיכול ל”זהם” את תוצאות המחקר. לצערנו, עדיין לא נמצא הטיפול הכולל למנוע BPD בפגים קטנים ועלינו עדיין ל”תפור” את הטיפול המתאים בכל פג בנפרד.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה