נאונטולוגיה

השפעות מערכת בקרה במעגל סגור של ריכוז חמצן על רוויון חמצן ברקמות בפגים (Arch Dis Child Fetal Neonata) והערת עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

מערכת מעגל סגור של FiO2 (Fraction of Inspired Oxygen), המבוססת על שונות ברוויון חמצן בדם עורקי הובילה לעליה משמעותית במשך הזמן בו רוויון חמצן בדם עורקי היה בטווח היעד הרצוי ביילודים עם משקל לידה נמוך מאוד, לצד הפחתת הצורך בהתאמות ידניות של הטיפול, בהשוואה להתאמה שגרתית של הטיפול בידי אנשי צוות רפואי. במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים עוד החוקרים כי לא תועדה השפעה משמעותית לאופן בקרת ריכוז החמצן על רוויון חמצן אזורי ברקמות.

מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות של מערכת מעגל סגור חדשה לבקרת ריכוז החמצן הניתן לטיפול בפגים בעלי משקל לידה נמוך מאוד על השונות ברוויון חמצן בדם עורקי ורוויון חמצן אזורי ברקמות.

במחקר האקראי נערכה השוואה בין מערכת אוטומטית להתאמה ידנית של ריכוז החמצן הנשאף במהלך שתי תקופות עוקבות בנות 24 שעות, באמצעות מנשם Sophie Infant Ventilator. המחקר נערך במרכז רפואי שלישוני וכלל 12 פגים בעלי משקל לידה נמוך מאוד (גיל הריון חציוני של 25 שבועות; משקל לידה ממוצע של 667 גרם). התוצא העיקרי של המחקר היה אחוז הזמן בטווח היעד הרצוי של רוויון חמצן בדם עורקי.

מהתוצאות עולה כי חלה עליה במשך הזמן בטווח היעד הרצוי של רוויון חמצן בדם עורקי (88-96%) במהלך השימוש במערכת האוטומטית, בהשוואה למערכת הידנית (77.8% לעומת 68.5%, p<0.001) וירידה במשך הזמן בו ערכי הסטורציה בדם עורקי היו נמוכים מהיעד (18.1% עם המערכת האוטומטית לעומת 25.6% עם התאמה ידנית, p<0.01).

החוקרים זיהו גם ירידה דרמטית באירועי רוויון חמצן בדם עורקי של מתחת ל-88% שארכו למעלה מ-180 שניות (שני אירועים לעומת עשרה אירועים, בהתאמה) ובצורך בהתאמות ידניות. הנתונים לא הצביעו על הבדלים משמעותיים בין שני הטיפול כאשר החוקרים בחנו את משך הזמן שהיילודים שהו מעל ליעד רוויון החמצן בדם עורקי (4.1% לעומת 5.9%), חציון FiO2, ממוצע ריכוז חמצן בדם עורקי לאורך הזמן או את רוויון חמצן ברקמות אזוריות במוח, כבד וכליות.

Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2018 Aug 28

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

מערכות מעגל סגור המשנות את ריכוז החמצן בניתן באוויר הנשאף בהתאם לריוויון החמצן בדם הולכות ומתפתחות בשנים האחרונות. מערכות אלו מווסתות באופן אוטומטי את כמות החמצן בהתאם לערכים הנמדדים. יפה לראות כי בניסוי זה המערכת התעלתה על היכולת האנושית לעשות זאת בפגים קטנים מאד. ממחקרים קודמים אנו יודעים כי זמן התגובה האנושי אינו טוב מספיק ע”מ לשמור את ערכי ריוויון החמצן בטווח היעד הרצוי. לאחר שיפור טכנולוגי נוסף, כולי תקווה כי מערכות אלה יסופקו בכל מכשיר הנשמה שנשתמש בו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה