נאונטולוגיה

האם בדיקות לניטור פעילות מוחית עשויות לנבא סיכון לדימום תוך-חדרי ותמותה של פגים? (J Pediatr) והערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

פג

חוקרים מארצות הברית ביקשו לבחון אם ניטור ריוויון חמצן ברקמת המוח באמצעות ספקטרוסקופיה בתחום האינפרה-אדום הקרוב (NIRS או Near-Infrared Spectroscopy) והערכת פעילות מוחית באמצעות aEEG (Amplitude-integrated Electroencephalography) עשויים לסייע בזיהוי יילודים בסיכון לדימום תוך-חדרי ותמותה במהלך 72 השעות הראשונות לחיים. מהתוצאות שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatrics עולה כי בדיקת aEEG אינה מנבאת דימום תוך-חדרי או תמותה בחדר לידה או ביחידת טיפול נמרץ ביילודים וייתכן כי בדיקת NIRS בחדר הלידה מנבאת דימום תוך-חדרי חמור ותמותה מוקדמת.

מדגם המחקר כלל 127 יילודים שנולדו לאחר פחות מ-32 שבועות היריון שחוברו ל-NIRS ו-EEG. בחדר הלידה הושלם ניטור רציף של NIRS ו-aEEG במשך עשר דקות, בשילוב עם קצב לב, ריוויון חמצן בדם היקפי, אחוז חמצן נשאף ומדידת לחץ ממוצע בדרכי האוויר. לאחר שהיילוד הועבר ליחידת טיפול נמרץ ביילודים, החוקרים ניטרו את הסימנים החיוניים, תרשימי aEEG ו-NIRS עד גיל 72 שעות. בדיקת אולטרה-סאונד של הראש בוצעה במהלך 12 השעות הראשונות לחיים ושוב בגיל 72 שעות.

החוקרים מדווחים כי 13 יילודים פיתחו דימום תוך-חדרי או הלכו לעולמם; מבין אלו, ארבעה פיתחו דימום תוך-חדרי חמור (דרגה 3-4) בתוך 72 שעות. לא תועדו הבדלים בריוויון חמצן ברקמת המוח או בבדיקות aEEG ביילודים עם דימום תוך-חדרי בדרגה נמוכה. ביילודים שפיתחו דימום תוך-חדרי חמור או הלכו לעולמם תועד ריוויון חמצן ברקמת המוח שהיה נמוך יותר מהדקה השמינית עד העשירית לחיים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקת aEEG אינה מנבאת דימום תוך-חדרי או תמותה בחדר הלידה או ביחידת טיפול נמרץ ביילודים. ייתכן כי בדיקת NIRS בחדר הלידה תסייע בניבוי דימום תוך-חדרי חמור ותמותה מוקדמת.

J Pediatr. 2018 Apr 16

לידיעה ב-PubMed

הערות עורך מדור נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי :

ישנה חשיבות רבה למציאת מדדים בתחילת החיים לגבי הערכת הפרוגנוזה המאוחרת יותר בפגים קטנים. אנו עדיין תרים אחרי מדדים אמינים ותקפים. אחד המדדים הנמצאים בשימוש נרחב כיום הוא המצאות דימום נרחב בחדרי המח וברקמת המח כפי שנמצא ב-US ראש המתבצע בתקופה הזו. במרוצת השנים ישנן מדידות שונות שהראו פוטנציאל אפשרי להוות מדדים פרוגנוסטיים לילודים אלה. שתי בדיקות המתחילות להיות בשימוש נרחב יותר בפגיות הינן ה-aEEG ןה-NIRS. ישנם מספר מחקרים המוצאים קשר בין תוצאות aEEG ו/או NIRS לבין תוצאים עתידיים. אך הם נעשו על קבוצות קטנות של פגים. המחקר הנוכחי הינו מחקר בינוני בהיקפו (127 פגים) ומה שמייחד אותו הינו החיבור המוקדם מאד ל-NIRS ול-aEEG עוד בחדר הלידה. מן הממצאים של החוקרים ניתן ללמוד כי אולי דווקא לבדיקת ה-NIRS המוקדמת משמעות פרוגנוסטית חשובה יותר. אומנם, ה-NIRS המוקדם ניבא יותר התפתחות של דימום תוך מוחי חמור ולא נבדקה יכולתו לנבא תוצאים נוירוהתפתחותיים מאוחרים יותר, אך אולי זהו צעד ראשון בכיוון הנכון.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה