נאונטולוגיה

הערכת התפתחות והישרדות יילודים שנולדו על גבול החיות (N Engl J Med והערות ד”ר ברזילי, עורך נאונטולוטגיה)

פג

מנתונים שפורסמו במהלך חמש השנים האחרונות עולה כי שיעורי ההישרדות עלו בקרב יילודים שנולדו על-גבול החיות, אך לא ידוע רבות אודות ההשפעה של עליה זו בשיעורי ההישרדות על תוצאות ההתפתחות בילדות מוקדמת. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, מדווחים חוקרים על ממצאים חדשים, מהם עולה כי שיעורי ההישרדות ללא הפרעות נוירו-התפתחותיות עלו בין השנים 2000 עד 2011 באוכלוסיה זו של יילודים שנולדו על גבול החיות.

החוקרים השוו את תוצאות ההישרדות וההתפתחות של יילודים שנולדו לאחר 22-24 שבועות היריון, כפי שנקבע בגיל מתוקן של 18-22 חודשים, לאורך שלוש תקופות של שלוש שנים עוקבות (2000-2003, 2004-2007 ו-2008-2011). התוצא העיקרי כלל שלוש רמות הישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותי, הישרדות עם ליקוי נוירו-התפתחותי, או תמותה. לאחר תקנון להבדלים במאפייני היילודים, כולל מרכז הלידה, החוקרים השוו את הסיכון היחסי להישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותית, הישרדות עם ליקוי נוירו-התפתחותי ותמותה.

נתונים אודות התוצא העיקרי היו זמינים עבור 4,274 מבין 4,458 יילודים (96%), שנולדו ב-11 המרכזים שנכללו במחקר. אחוז היילודים ששרדו עלה מ-30% (424 מבין 1,391 יילודים) בתקופת הזמן הראשונה ל-36% (487 מבין 1,348) בתקופת הזמן האחרונה. אחוז היילודים ששרדו ללא ליקוי נוירו-התפתחותי עלה מ-16% (217 מבין 1,391) ל-20% (276 מבין 1,348 יילודים), בעוד שאחוז היילודים ששרדו עם ליקוי זה לא השתנה משמעותית (15% לעומת 16%). לאחר תקנון לשינויים במאפיינים הבסיסיים של היילודים עם הזמן, הן שיעורי ההישרדות עם ליקוי נוירו-התפתחותי (בהשוואה לתמותה) והן שיעורי ההישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותי (בהשוואה לתמותה) עלו עם הזמן (סיכון יחסי מתוקן של 1.27 ו-1.59, בהתאמה).

החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר שלהם שהתמקד ביילודים שנולדו על-גבול החיות, הודגמה עליה קטנה, אך משמעותית, בשיעורי ההישרדות ללא ליקוי נוירו-התפתחותי בגיל מתוקן של 18-22 חודשים. למרות שיפור עם הזמן, שיעורי היארעות תמותה, ליקוי נוירו-התפתחותי וסיבוכים אחרים נותר גבוה באוכלוסיה זו.

N Engl J Med 2017;376:617-28

הערות עורך מדור נאונטולוגיה ד”ר ברנרד ברזילי:

אני מייעץ לכולם לקרוא את המאמר המלא. במאמר עצמו רואים שיפור לאורך הזמן הפגים הקטנים הללו על גבול החיות. השיפור, למרות שהוא באחוזים בודדים הינו יותר בשבועות 23 ו-24 ופחות בשבוע 22. אבל אני מאמין שבעתיד גם נדע לשפר את התוצאים גם בפגים אלה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה