מתוצאות מחקר CheckMate 459, אשר הוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Society of Medical Oncology, עולה כי הטיפול ב-Nivolumab (אופדיבו) כטיפול קו-ראשון בחולים עם סרטן כבד מתקדם לא הדגים הבדל משמעותי בהישרדות הכוללת, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי הנוכחי ב-Sorafenib (נקסבר), אך שיעורי התגובה הכוללים היו גבוהים יותר כמעט כפליים עם Nivolumab (15% לעומת 7%), כמו גם שיעורי תגובה מלאה וחלקית.
מדגם המחקר כלל 743 חולים עם סרטן כבד מתקדם, אשר חולקו באקראי לטיפול ב-Nivolumab כל שבועיים (371 חולים) או לטיפול ב-Sorafenib פעמיים ביום (372 חולים) עד להתקדמות המחלה או רעילות בלתי-מתקבלת על הדעת.
כמחצית מהחולים עם HCC פיתחו את הממאירות על-רקע שאינו זיהום נגיפי. מרבית החולים סבלו ממחלה חמרה: מדד BCLC (Barcelona Clinic Liver Cancer) בשלב C תועד ב-80% מהחולים; בלמעלה מ-70% מהחולים הייתה עדות לחדירה לכלי דם או פיזור מחוץ לכבד.
מרבית החולים הפסיקו את הטיפול ב-Nivolumab (90%) או Sorafenib (98%) בשל התקדמות המחלה. חציון משך המעקב עמד על 15.2 חודשים בקבוצת הטיפול ב-Nivolumab ועל 13.4 חודשים בקבוצת הטיפול ב-Sorafenib.
חציון ההישרדות הכולל עמד על 16.4 חודשים בחולים שטופלו ב-Nivolumab. התוצאות לא היו שונות משמעותית מאלו שתועדו במטופלים ב-Sorafenib, בהם חציון ההישרדות עמד על 14.7 חודשים.
מרבית החולים במחקר שהתקדמו תחת הטיפול קיבלו טיפול נוסף: 49% מהחולים בקבוצת Nivolumab לעומת 53% מהחולים בקבוצת Sorafenib. טיפול סיסטמי קו-שני כלל מעכבי טירוזין-קינאז אחרים, כימותרפיה, תכשירים ניסיוניים, או תרופות אימונו-אונקולוגיות. 20% מהחולים תחת Sorafenib קיבלו בהמשך טיפול אימונו-אונקולוגי.
פרופיל הבטיחות של Nivolumab היה טוב יותר מזה של Sorafenib, עם פחות אירועים חריגים על-רקע הטיפול אשר הובילו להפסקת התרופה. אירועים חריגים על-רקע הטיפול בדרגה 3/4 תועדו ב-22% מהחולים תחת Nivolumab וב-49% מהחולים תחת Sorafenib. גם איכות החיים הבריאותית הייתה טובה יותר בקרב מטופלים ב-Nivolumab.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ESMO
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!