חקר הכבד

איזו תזונה בריאה לכבד שומני?/מאמר אורח מאת ליטל פינגרץ, דיאטנית קלינית בסטודיו סי

הכבד השומני היא מחלה, הנגרמת עקב הצטברות של שומן בתאי הכבד מעל הרמה המומלצת (מעל 5%). סוג השומן העיקרי שמצטבר הוא טריגליצריד, שומן המגיע מהמזון שאנו אוכלים וגם שומן שנוצר בגוף. רמת השומן בכבד עולה כאשר כמות השומן המגיעה לכבד גדולה יותר מכמות השומן היוצאת ממנו. תאי הכבד השומני יכולים להפוך לתאים דלקתיים, ויכול להיגרם נזק לכבד ולגרום לפיברוזיס (הצטלקות הכבד), ובמקרים חמורים גם לשחמת כבד. לרגל יום הצהבת הבנ”ל שאלנו את ליטל פינגרץ, דיאטנית קלינית בסטודיו סי, שאלות בנושא, שחשוב לכל אחד ואחת מאתנו לדעת!

מהם הגורמים להיווצרותו, ומי צפוי בעיקר לפתח כבד שומני?

כבד שומני שכיח יותר באנשים בעלי עודף משקל והשמנה, חולי סוכרת סוג 2, באנשים הסובלים מתסמונת מטבולית (קבוצה של מצבים רפואיים הקשורים עם עודף משקל והשמנת יתר) או תכונה אחת או יותר של התסמונת המטבולית. אנשים הסובלים מתסמונת מטבולית נוטים יותר לפתח סוכרת מסוג 2 ומחלות לב. כמו כן, אנשים בעלי פרופיל שומנים גבוה בדם, כולל טריגליצרידים גבוהים, רמות גבוהות של סך הכולסטרול והכולסטרול הרע (LDL), ורמות נמוכות של הכולסטרול הטוב (HDL) יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח כבד שומני.

מחקרים מראים, כי כבד שומני קיים אצל כ- 40-80% מהאנשים החולים בסוכרת סוג 2 וכן ב- 30-90% מהאנשים הסובלים מהשמנה.

ישנם מחקרים המראים, כי גנים מסוימים עשויים לגרום לפתח יותר כבד שומני, אך עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי ללמוד את תפקיד הגנים והשפעותיו על היווצרות כבד שומני.

כבד שומני יכול להתפתח גם אצל אנשים שאינם סובלים מגורמי הסיכון שהוזכרו, למשל אצל אנשים בעלי היסטוריה של שימוש כבד באלכוהול ואז מדובר במחלת כבד אלכוהולית.

כיצד מאבחנים כבד שומני?

הרופאים מתייחסים באבחנתם להיסטוריה הרפואית, בדיקת דם של אנזימי הכבד המראה ערכים גבוהים שלהם בדם, תוך שלילת גורמים אחרים (כמו, מינון יתר בתרופות העלול להזיק לכבד, מחלות נגיפיות של הכבד, מחלות כבד שונות וצריכת אלכוהול). לאחר שלילת הגורמים האחרים, הרופא ימליץ על ביצוע בדיקת אולטרה סאונד בטני. צבעו של הכבד השומני יראה בצבע בהיר לבן, כך ניתן לראות שמדובר בכבד שומני. על ידי מישוש אזור הכבד (הנמצא בצד הימני של חלל הבטן), הרופא יכול לבדוק אם הוא מוגדל כתוצאה מהצטברות השומן בתוכו. כדי לדעת אם חלה החמרה במצב הכבד למצב דלקתי או פיברוטי, דרוש לבצע בדיקת ביופסיה של הכבד.   

מהו הטיפול התזונתי שיכול לסייע? 

אם אין לכם מחלת כבד שומני אך יש תסמינים העלולים לגרום לכבד שומני, תוכלו למנוע היווצרות כבד שומני על ידי תזונה בריאה, הגבלת גודל המנות בארוחות, ושמירה על משקל תקין.

אם אתם סובלים מכבד שומני, הרופא ימליץ על ירידה מתונה במשקל ולהגעה למשקל תקין, הפחתה ברמות השומנים בדם, ואיזון סוכרת אם קיימת או מניעת סוכרת. הרופא ימליץ על טיפול תזונתי על ידי דיאטנית שתתאים תפריט אישי המותאם לטיפול בכבד שומני והמחלות הנלוות (במידה ויש). הדיאטנית תתאים את התוכנית התזונתית למטרת ירידה הדרגתית במשקל והגעה למשקל תקין, הפחתה בצריכת שומנים רווים וסוכרים, והגעה לשמירה על אורח חיים בריא הכולל שילוב של תזונה נכונה ופעילות גופנית.

דגשי הטיפול התזונתי יכללו:

·         הפחתה בצריכת שומן רווי, המצוי בבשר אדום, חמאה ושאר מוצרי חלב עשירים בשומן. הפחתה בצריכת שומן טרנס, המצוי במזונות המכילים שמן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית, כגון קרקרים וחטיפים, ומאפים כגון עוגיות ועוגות, ומזונות מטוגנים כגון סופגניות וצ’יפס.

·         החלפת השומנים הרווים ושומן הטרנס בתזונה בשומנים בלתי רווים ובייחוד שומן חד בלתי רווי ושומן רב בלתי רווי מסוג אומגה 3. נמצא קשר ישיר בין צריכה של השומנים הבלתי רווים להפחתת הסיכון לחלות במחלות לב באנשים הסובלים מכבד שומני בייחוד צריכה של אומגה 3 וחומצת שומן חד בלתי רווי (אומגה 9). המזונות העשירים באומגה 3 המומלצים הם דגי מים עמוקים כגון סלמון, טונה, זרעי פשתן וצ’יה, אגוזי מלך, שמן קנולה ושמן פשתן. המזונות העשירים באומגה 9 הם שמן זית, אבוקדו, שקדים ואגוזי לוז.

·         הקפדה על תפריט דל פחמימות, תוך העדפה לצריכת מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך (דירוג הפחמימות במזונות והשפעתן המיידית על רמת הגלוקוז בדם). מומלץ להעדיף צריכה של דגנים מלאים, קטניות וירקות, ולהמעיט בצריכה של מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה כמו לחם לבן, תפוח אדמה ואורז לבן. כמו כן מומלץ להימנע מסוכרים פשוטים וממזונות העשירים בפרוקטוז (סוכר הפירות), סוכר פשוט הנוטה להפוך לשומן ולהצטבר בכבד. פרוקטוז נמצא בחטיפים ובממתקים, במשקאות קלים וממותקים, במשקאות אנרגיה, במיצים, בסירופ תירס ובפירות.

·         מומלצת ירידה הדרגתית במשקל. מחקרים מראים, כי ירידה של 5%-7% מהמשקל הפחיתה משמעותית את השומן בכבד ושפרה את מדדי אנזימי הכבד. הירידה במשקל צריכה להיעשות בהדרגה, שכן ירידה קיצונית במשקל עלולה לא רק שלא לסייע אלא אף להחמיר את הכבד השומני ולהביא לידי דלקת בכבד ואף לשחמת כבד.

·         הדיאטה המומלצת ביותר לטיפול בכבד שומני היא הדיאטה הים תיכונית הכוללת צריכה מוגברת של ירקות, אכילת דגי מים עמוקים לפחות 3 פעמים בשבוע, ואכילה יום יומית של שמן זית, זרעים, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים.

·         מומלץ לשלב פעילות גופנית יחד עם תזונה נכונה. פעילות גופנית נמצאה כמסייעת להפחתה בשומן הכבדי, ללא קשר למשקל.

·         מומלץ להימנע משימוש מופרז באלכוהול, אשר עלול לגרום נזק לכבד. שימוש מופרז באלכוהול לגברים מוגדר כמעל 4 משקאות אלכוהוליים ביום או יותר מ- 14 משקאות אלכוהוליים בשבוע, ועבור נשים יותר מ-3 משקאות אלכוהוליים ליום, ויותר מ-7 משקאות אלכוהוליים בשבוע.  

מקורות:

1.    U.S. Department of Health and Human Services

2.    National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases

3.    Chalasani N, Younossi Z, Lavine JE, et al. The diagnosis and management of non-alcoholic fatty liver disease:  practice guideline by the American Association for the Study of Liver Diseases, American College of Gastroenterology, and the American Gastroenterological Association. Hepatology. 2012;55(6):20052023

4.    Brunt EM, Wong VW, Nobili V, et al. Nonalcoholic fatty liver disease. Nature Reviews Disease Primers. 2015;1:15080

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: השפעת אספירין על סטאטוזיס

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: השפעת אספירין על סטאטוזיס

    פרופ’ רז מציג עבודה חדשה מה-JAMA שבחנה כיצד סטאוטוזיס קשורה למצבים דלקתיים, והאם אספירין יכולה לשנות את מהלך המחלה בסטאוטוזיס? לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק https://vimeo.com/938588570?share=copy

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

  • צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    צריכת קפה מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה (Int J Cancer)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cancer מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שתיית קפה עשויה להיות מלווה בסיכון מופחת להישנות סרטן מעי גס ורקטום ותמותה מכל-סיבה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת קפה נקשרה עם סיכון מופחת להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום. עם זאת, לא ידוע אם צריכת קפה עשויה […]

  • דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    דיאטה פרו-דלקתית וצריכת מלח מלווים בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2   (Diabetes, Obesity & Metabolism)

    הסיכון לסוכרת מסוג 2 גבוה יותר בקרב מבוגרים עם דפוסי דיאטה פרו-דלקתית ואלו הצורכים מלח בכמות רבה, בהשוואה לאלו המקפידים על דיאטה אנטי-דלקתית וצורכים כמות מלח קטנה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד DII (או Dietary Inflammatory Index), מערכת ניקוד להערכת הפוטנציאל הדלקתי של […]

  • דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

    חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה