רמות טרופונין מוגברות ניבאו הופעה מאוחרת של סיבוכים, כולל תמותה, אוטם שריר הלב, או אירוע מוחי, במדגם חולים עם חשד לתסמונת כלילית חדה, אשר שוחררו לביתם ללא אבחנה ספציפית. רמות טרופונין גבוהות ניבאו את הסיכון לסיבוכים מג’וריים לארך כחמש שנים בקרב אלו ללא היסטוריה של אוטם לבבי, מחלה כלילית, אי-ספיקת לב, ירידה במקטע הפליטה של חדר שמאל, אירוע מוחי, או מחלת כליות.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין רמות טרופונין ובין הממצאים הקליניים והתוצאות ארוכות הטווח בחולים שאושפזו בחשד לתסמונת כלילית חדה, אשר שוחררו לביתם ללא אבחנה ספציפית. הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שכלל 48,872 משתתפים, אשר סווגו לפי רמות טרופונין בדם של עד אחוזון 99 של הבדיקה (תקין) או מעל אחוזון 99 (גבוה). אלו עם ריכוז טרופונין מוגבר חולקו לשלישונים, בהתאם לערכי טרופונין בדם.
ריכוז טרופונין מעל אחוזון 99 תועד ב-9,800 נבדקים (20.1%). שיעורי הימצאות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם וכן תחלואה קרדיווסקולארית ולא-קרדיווסקולארית עלו עם עליה בשלישון של ערכי טרופונין.
בסיכומו של דבר, 7,529 חולים (15.4%) אובחנו לאורך חציון מעקב של 4.9 שנים עם סיבוך מג’ורי, אשר הוגדר כמשלב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי, אשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב, או אירוע מוחי.
בהשוואה לריכוז טרופונין של עד אחוזון 99, יחס הסיכון לסיבוכים מג’וריים, לאחר תקנון למשתנים שונים, עמד על 1.25 (רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.34) בשלישון הראשון; 1.53 (רווח בר-סמך 95% של 1.40-1.67) בשלישון השני; ו-2.59 (רווח בר-סמך 95% של 2.39-2.80) בשלישון השלישי.
בקרב נבדקים בסיכון גבוה – אלו ללא תחלואה קרדיווסקולארית, אי-ספיקת כליות, הפרעה בתפקוד חדר שמאל, או היצרות כלילית משמעותית יחס הסיכון עמד על 3.57.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין ערכי טרופונין גבוהים ובין תחלואה קרדיווסקולארית ולא-קרדיווסקולארית ואלו מנבאים סיבוכים מג’וריים בחולים שאושפזו לבית החולים, בהם לא ניתן היה לקבוע אבחנה ברורה.
J Am Coll Cardiol. Published online January 7, 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!