מחלות זיהומיות

המלצות ה-CDC לבדיקות להבחנה בין קדחת דנגה ובין זיהום בנגיף זיקה (Morb Mortal Wkly Rep)

בדיקות NAAT (Nucleic-Acid Amplification Tests) ישמשו להבחנה בין קדחת דנגה (Dengue Fever) ובין זיהום בנגיף זיקה (Zika Virus) במרבית החולים עם מחלה קלינית התואמת לשני הזיהומים, כך עולה מדו”ח חדש מטעם ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention).

המומחים מסבירים כי מאחר ושני הזיהומים מועברים ע”י יתושי Aedes aegypti באזורים רבים במדינות טרופיות, רופאים נדרשים לטיפול במטיילים ששבו מאזורים טרופיים עם חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ו/או פריחה ונדרשים לבדיקות אבחנתיות לשני הזיהומים.

כמעט ולא ניתן להבחין בין הביטויים הקליניים של קדחת דנגה וזיהום בנגיף זיקה, תגובתיות-צולבת מקשה על בדיקות נוגדנים. לאור זאת, לא ניתן לקבוע איזה נגיף אחראי למחלה הנוכחית.

מומחי ה-CDC מספקים עדכון אודות בדיקות אבחנתיות של חולים עם תמונה קלינית היכולה להתאים לקדחת דנגה או לזיהום בנגיף זיקה, אשר מתגוררים או טיילו לאחרונה לאזור בו קיים סיכון לשני הנגיפים.

במבוגרים שאינם בהריון ועם תסמינים, בדיקות NAAT יבוצעו על דגימת דם בתוך שבעה ימים מהופעת התסמינים. בדיקת נוגדנים מסוג IgM כנגד הנגיפים תבוצע במקרים של דגימות דם שליליות או כאשר הבדיקה בוצעה מעל שבעה ימים לאחר הופעת התסמינים.

בנשים הרות עם תסמינים, דגימות דם ושתן יאספו מוקדם ככל הניתן בתוך 12 שבועות מהופעת התסמינים וייבדקו לנוכחות הנגיפים באמצעות NAAT או בדיקת נוגדני IgM.

במקרים של תוצאה חיובית בבדיקת נוגדני IgM בנוכחות תוצאות שליליות בבדיקת NAAT יש לאשר את הבדיקה באמצעות בדיקת נוגדנים מנטרלים כאשר ישנה התוויה קלינית או אפידמיולוגית, כולל בכל הנשים ההרות.

בחולים עם חשד קליני לקדחת דנגה ונשים עם עדות מעבדתית לאפשרות לזיהום בנגיף זיקה במהלך היריון, נדרש ניהול נכון ומעקב אחר סימני הלם ודימום בנשים וטיפול בסיבוכים אפשריים ביילודים.

MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין עדות לקשר בין חיסונים כנגד קורונה ובין הסיכון לדחיית שתל קרנית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם דיווחים אנקדוטיים אודות מקרים של דחיית שתל לאחר חיסון כנגד קורונה או זיהומים אחרים, בעקבותיהם עלה חשש כי גירוי מערכת […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה