משפחה

עיקרי ההנחיות החדשות למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם (Circulation)

הנחיות מטעם ה-American College of Cardiology וה-American Heart Association כוללות המלצות למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם. ההנחיות כוללות התייחסות לתשעה נושאים שונים, כולל הערכת סיכון, שימוש באספירין, פרופיל שומנים, לחץ דם, סוכרת, תזונה/דיאטה, פעילות גופנית, השמנה ועישון.

להלן עיקרי ההמלצות בהנחיות החדשות למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם:

1)     חשיבות להערכה מקיפה וממוקדת-מטופל למניעת מחלות לב וכלי דם

שלושת המרכיבים החשובים ביותר למניעה ממוקדת-מטופל של מחלות לב וכלי דם כוללים גישת-צוות, תהליכי קבלת החלטות משותפים וגורמים חברתיים המשפיעים על המצב הבריאותי.

2)     אורח חיים בריא מהווה את הבסיס למניעת מחלות לב וכלי דם

היענות של חולים לאורח חיים בריא (כולל שמירה על תזונה נכונה ומשקל גוף בריא, הקפדה על פעילות גופנית סדירה) עדיין מהווה את האמצעי הטוב ביותר למניעת מחלות לב וכלי דם. ללא קשר לדיאטה בריאה, על מבוגרים להקפיד על צריכת ירקות, פירות, קטניות, אגוזים, דגנים מלאים, ירקות וחלבון רזה מבעלי חיים ודגים. עד מומלץ על התערבויות מתאימות לאלו עם עודף משקל. כמו כן, כל המבוגרים, ללא תלות במשקל הגוף, צריכים להקפיד על פעילות גופנית בעצימות בינונית בהיקף של לפחות 150 דקות בשבוע, או פעילות גופנית מאומצת בהיקף של לפחות 75 דקות בשבוע.

3)     בהחלטה על טיפול תרופתי בסטטינים יש להעריך את הסיכון של המטופל למחלות לב וכלי דם

מטרת הערכת הסיכון היא להתאים את עוצמת הטיפול המומלץ לסיכון האבסולוטי של החולה לפתח מחלות לב וכלי דם. במבוגרים בגילאי 40-75 שנים ללא סוכרת, עם רמות KDK בטווח 70-189 מ”ג/ד”ל, על רופאים להעריך את הסיכון למחלה טרשתית קרדיווסקולארית בתוך עשר שנים ולשקול גורמי סיכון אחרים בטרם התחלת טיפול בסטטינים.

טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה מומלץ לרוב לחולים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. באלו בסיכון נמוך למחלות לב וכלי דם, שינויי אורחות חיים בלבד עשויים להספיק למניעה. באלו בסיכון בינוני לעיתים קרובות יש תועלת לטיפול בסטטינים.

4)     בדיקת הסתיידות עורקים כליליים עשויה לסייע בסיווג הסיכון הקרדיווסקולארי בחולים נבחרים

בחולים בסיכון גבולי או בינוני, חשיבות טיפול תרופתי למניעת מחלה קרדיווסקולארית טרשתית עדיין אינה ידועה. בדיקת CAC (Coronary Artery Calcium) עשויה לסייע לרופאים לזהות את החולים בהם תתכן תועלת לטיפול בסטטינים.

5)     אין עוד המלצה למתן אספירין במינון נמוך כטיפול שגרתי למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם

למרות שטיפול באספירין במינון נמוך עדיין מומלץ למניעה שניונית של מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, השימוש בתרופה למניעה ראשונית שנוי יותר במחלוקת. בהנחיות החדשות אין עוד המלצה למתן אספירין במינון נמוך למניעת מחלה קרדיווסקולארית טרשתית במרבית המבוגרים הבריאים, מאחר והתועלת של הטיפול עשויה שלא לעלות על הסיכון. עם זאת, ניתן לשקול טיפול באספירין במינון נמוך במבוגרים בגילאי 40-70 שנים בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולארית טרשתית, בהעדר סיכון מוגבר לדימום.

Circulation. 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה