משפחה

האם לחשיפה לפלואוריד השפעה על התפקוד הקוגניטיבי? (מתוך הודעת ה-NTP)

עשרות שנים לאחר תוספת פלואוריד למי השתייה בחלק מהאזורים בארצות הברית, עדיין קיימת מחלוקת אודות ההשפעות הבריאותיות המזיקות של העשרת פלואוריד. כעת, במסמך מטעם ה-National Toxicology Program עולה כי פלואוריד עשוי להביא לעליה בסיכון להפרעות בהתפתחות קוגניטיבית בבני אדם.

החוקרים מסבירים כי כ-67% מאוכלוסיית ארצות הברית נחשפת למי שתייה מעושרים בפלואוריד וכי פלואוריד הינו מרכיב נפוץ במוצרים לשיניים, דוגמת משחות שיניים ומי פה. פלואוריד מצוי גם באופן טבעי במי שתייה וכן במזונות ובמשקאות.

למרות שמחקרים מצאו כי פלואוריד עשוי למנוע עששת, וכי העשרת מי השתייה זכתה לתמיכת ארגון הבריאות העולמי בה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention), חלק מהקבוצות עדיין חוששות מפני ההשפעות המזיקות האפשריות של פלואוריד.

מחקרים קודמים רמזו כי ייתכנו השפעות נוירו-התפתחותיות וקוגניטיביות על-רקע חשיפה מוגזמת לפלואוריד. לדוגמא, מאמר משנת 2006 מטעם ה-National Research Council הצביע על קשר בין צריכת רמות גבוהות של פלואוריד הקיים באופן טבעי במי שתייה ובין השפעות נוירולוגיות בבני אדם.

בשנת 2016, ה-NTP השלימו סקירה שיטתית של מחקרים בחיות להערכת השפעות אפשריות של חשיפה לפלואוריד על למידה וזיכרון. התוצאות הצביעו על עדויות בדרגה נמוכה-עד-בינונית לפיהן חשיפה זו נקשרה עם הפרעות זיכרון ולמידה. במהלך השנתיים האחרונות, מספר מחקרים הציעו קשר בין צריכת פלואוריד ובין השפעות נוירולוגיות שליליות בילדים.

המסקנה כעת של מומחי ה-NTP מבוססת על דפוס עקבי של ממצאים ממחקרים באוכלוסיות שונות של בני אדם, אשר הצביעו על קשר בין חשיפה רבה יותר לפלואוריד ובין ירידה במדדי אינטליגנציה או ליקויים קוגניטיביים אחרים בילדים.

עם זאת, הממצאים העקביים תועדו רק עם חשיפה לרמות גבוהות של פלואוריד (מעל 1.5 pap במי שתייה). ממצאים ממחקרים שבחנו חשיפה בהיקף קטן יותר הדגימו ממצאים לא-עקביים בכל הנוגע להשפעות על ההתפתחות הקוגניטיבית.

על-בסיס מחקרים באיכות גבוהה שבחנו החוקרים, הם מצאו עדויות מתונות לפיהן חשיפה רבה לפלואוריד מלווה במדדי אינטליגנציה נמוכים יותר, לצד השפעות קוגניטיביות אחרות בילדים.

עם זאת, מחקרים מעטים באיכות גבוהה בחנו את החשיפה לפלואוריד במבוגרים. החוקרים זיהו רק שני מחקרי חתך באיכות-גבוהה ואלו לא סיפקו עדויות עקביות אודות הקשר בין ליקוי קוגניטיבי ובין חשיפה לפלואוריד שבעה מחקרי חתך באיכות נמוכה סיפקו עדויות מסוימות אודות ליקוי קוגניטיבי במבוגרים, אך בשל המספר המוגבל של מחקרים באיכות גבוהה, העדויות לא היו ברמה מספקת.

מתוך הודעת ה-NTP

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה