משפחה

במחצית מחולי ADHD תחת טיפול אנטי-פסיכוטי אין התוויה ברורה לטיפול זה (מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AACAP)

רק במחצית מהילדים והצעירים עם אבחנה חדשה של ADHD (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) שקיבלו מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי זוהתה התוויה קלינית ברורה. יתרה מזאת, פחות ממחצית מהחולים הללו קיבלו טיפול ראשוני בסטימולנטים, קו הטיפול המומלץ הראשון בחולים אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-American Academy of Child & Adolescent Psychiatry.

במטרה לקבוע את שיעור הצעירים שניפקו מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי במהלך השנה שלאחר אבחנה ראשונית של ADHD, החוקרים בחנו את הגורמים הקליניים והדמוגרפיים הקשורים עם מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי בילדים וצעירים עם ADHD.

החוקרים אספו נתונים ממאגר Truven Health MarketScan Commercial Database בין תחילת ינואר, 2010, ועד סוף דצמבר, 2015. הניתוח הרטרוספקטיבי כלל נתונים אודות 187,563 ילדים וצעירים בגילאי 3-24 שנים, עם אבחנה חדשה של ADHD אך ללא התוויה מבוססת-ראיות או מאושרת ע”י ה-FDA לטיפול אנטי-פסיכוטי.

במסגרת המחקר נבחנו מספר תוצאים, כולל אחוז החולים שקיבלו מרשם לטיפול אנטי-פסיכוטי בשנה הראשונה לאחר אבחנה חדשה של ADHD ושיעור החולים שניפקו מרשם לטיפול זה לפני קבלת מרשם לתכשיר סטימולנטי.

מהנתונים עולה כי בתוך שנה אחת מאבחנה חדשה של ADHD, תכשיר אנטי-פסיכוטי הותחל ב-4,869 חולים (2.6%). החוקרים זיהו אבחנה קלינית אפשרית סבירה לטיפול אנטי-פסיכוטי רק ב-52.7% מהחולים שקיבלו טיפול זה.

בקבוצת החולים שקיבלו טיפול אנטי-פסיכוטי תועדה שכיחות גבוהה יותר של גברים, מטופלים בגילאי 13-18 שנים, אבחנה לאחרונה של מחלה פסיכיאטרית אחרת, או אשפוז לאחרונה לטיפול פסיכיאטרי באשפוז.

התחלת טיפול אנטי-פסיכוטי נקשרה עם סיכון מוגבר לפגיעה עצמית או מחשבות אובדניות (יחס סיכויים מתוקן של 7.5), הפרעת שימוש בחומרים (יחס סיכויים מתוקן של 4.0) וטיפול פסיכיאטרי באשפוז (יחס סיכויים מתוקן של 7.9) במהלך ששת החודשים הקודמים.

מניתוח הנתונים עלה כי טיפול ראשוני בתכשירים סטימולנטים לא היה נפוץ בקרב חולים עם ADHD אשר קיבלו טיפול אנטי-פסיכוטי, כאשר 47.9% מהחולים לא קיבלו טיפול ראשוני בסטימולנטים לפני התחלת טיפול אנטי-פסיכוטי. בדומה, 43.8% מהחולים קיבלו תרופה ממשפחה אחת של תכשירים סטימולנטים ורק 8.4% מהחולים טופלו ב-Methylphenidate או נגזרת של תכשיר זה ונגזרת של אמפטמינים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בסיכומו של דבר, 2.6% מהילדים עם אבחנה חדשה של ADHD קיבלו טיפול בתרופה אנטי-פסיכוטית ללא התוויה מאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מבין אלו, בכמחצית מהמקרים ניתן היה לזהות הסבר קליני אפשרי לטיפול התרופתי, אך במחצית מהמקרים האחרים לא זוהתה סיבה ברורה למתן טיפול זה.

מתוך הכנס השנתי ה-66 מטעם ה-AACAP

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    הריון בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת (JAMA Netw Open)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת בנשים עם היסטוריה של הריון במהלך גיל ההתבגרות. הסיכון הגדול ביותר לתמותה תועד במקרים של היריון לפני גיל 16 שנים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות למעלה מ-2.2 מיליון נשים בין אפריל 1991 […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Iloperidone לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טבליות Iloperidone לטיפול אקוטי באירועי מאניה או מעורבים על-רקע הפרעה דו-קוטבית במבוגרים. המומחים מסבירים כי Iloperidone הינו תכשיר הפועל כאנטגוניסט משולב לקולטן 5-HT2A ו-D2 והינו חלק ממשפחת תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות. התכשיר אושר לראשונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2009 לטיפול אקוטי במבוגרים עם […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה