משפחה

המלצות חדשות תומכות בהשלמת בדיקות סקר לחומרים אסורים בכלל המבוגרים (מתוך הנחיות ה-USPSTF)

מומחים מטעם ה-USPSTF (US Preventive Services Task Force) פרסמו המלצה לפיה על רופאי משפחה להשלים בדיקות סקר של כלל המבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה לנוכחות שימוש בסמים אסורים. על-פי ההמלצות העדכניות, יש להשלים בדיקה זו כאשר ניתן להציע או להפנות את המטופלים לאמצעי אבחנה נכונה, טיפול יעיל ומעקב הולם.

המומחים קבעו עוד כי אין די עדויות בכדי לקבוע המלצה בעד או נגד בדיקות סקר בקרב מתבגרים בגילאי 12-17 שנים לזיהוי שימוש בסמים אסורים והם קוראים להשלים מחקרים נוספים בכדי ללמוד עוד על הנושא באוכלוסיה זו.

מדובר בפעם הראשונה בה מומחי ה-USPSTF סיכמו כי ישנן עדויות מספקות בכדי לקבוע המלצה זו במבוגרים. בשנת 2008, המומחים סירבו לעשות כן, מאחר והעדויות באותה עת לא היו מספקות בכדי לקבוע את מאזן היתרונות והנזקים של בדיקות סקר של מתבגרים, מבוגרים ונשים הרות לשימוש בסמים אסורים.

לצורך העדכון הנוכחי, המומחים הרחיבו את ההגדרה של שימוש בסמים אסורים לכלול נטילת תרופות מרשם באופן שלא יהיה מומלץ ע”י רופא.

מהערכת הנושא עלה כי שיעורי הימצאות שימוש בסמים אסורים אינם מפוזרים באופן שווה ברחבי ארצות הברית. לדוגמא, במבוגרים בגילאי 18-25 שנים תועד השיעור הגבוה ביותר של שימוש בסמים אסורים. בגברים תועד סיכוי גבוה יותר משנים לשימוש במריחואנה, קוקאין וסמים הלוצינוגנים. גורמי סיכון אחרים לשימוש בסמים במבוגרים בארצות הברית כללו היסטוריה של חשיפה לאירועים שליליים בילדות (התעללות גופנית, עדות למריבות בבית, הזנחה ע”י הורה או אפוטרופוס, תקיפה מינית), הפרעות אישיות או הפרעות מצב רוח קיימות, תלות בניקוטין או באלכוהול.

סיכום העדויות התבסס על ממצאים מ-71 מחקרים (19 מחקרים להערכת טיפולים תרופתיים ו-52 מחקרים להערכת התערבויות פסיכו-סוציאליות). סך כולל של 25 מחקרים להערכת התערבויות פסיכו-סוציאליות וכלל המחקרים להערכת טיפולים תרופתיים נערכו באוכלוסיות שהיו מעוניינות בטיפול.

המומחים מטעם ה-USPSTF סיכמו כי בדרגת ודאות מתונה בתתכן תועלת לבדיקות סקר לזיהוי שימוש בסמים אסורים במבוגרים. בדיקת הסקר בשימוש נתונה להחלטת הרופא המטפל. 

עוד זוהו עדויות מספקות אודות שלושה תכשירים המאושרים ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Naltrexone, Buprenorphine ו-Methadone) ועשויים לסייע בהפחתת התלקחויות ולשפר את ההיענות לטיפול מצד מבוגרים עם הפרעות שימוש באופיואידים.

בדומה, זוהו עדויות מספקות לפיהן התערבויות פסיכו-סוציאליות הן בעלות תועלת מתונה להגדלת הימנעות או הפחתת שימוש בסמים אסורים; ההשפעות עשויות להיות גדולות יותר עם התערבויות אינטנסיביות ועם שימוש בקנאביס.

ישנם מספר תחומים הדורשים מחקרים נוספים בכדי ללמוד עוד אודות חשיבות בדיקות הסקר לזיהוי שימוש בסמים אסורים.

מתוך הנחיות ה-USPSTF

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה