האם יש מקום להמליץ על דיאטה מותאמת אישית? (JAMA Netw Open)

מזה שנים רבות רווחת האמונה כי דיאטה “בריאה” אינה בהכרח בריאה לכולם וכי יש להתאים את המזון המומלץ לכל אדם בנפרד. תחום תזונה מותאמת אישית מתפתח כיום הן ברמה המדעית והן ברמה הטכנולוגית ונועד לקבוע אילו מזונות טובים או רעים לאדם ולסייע בהתאמת דיאטה פרטנית.

ד”ר דוד זאבי ושותפיו ממכון וויצמן בחנו את נושא דיאטה בהזמנה על תגובות רמות סוכר בדם לאחר-ארוחה במחקר שפורסם בשנת 2005. ראשית, הם כללו 800 משתתפים מישראל ובחנו את רמות הסוכר לאחר כל ארוחה שאכלו ואישרו כי התגובה הגליקמית לאחר-ארוחה השתנתה מאוד בין נבדקים שונים, גם כאשר צרכו ארוחה דומה. לאחר מכן, הם שילבו את כל המידע שאספו באלגוריתם, יחד עם גורמים אחרים, דוגמת גיל, משקל ופרופיל המיקרוביום, ואישרו את היכולת של האלגוריתם לנבא במדויק את התגובה הגליקמית לאחר-ארוחה במדגם נפרד וקטן יותר. לסיום, הם אישרו את האלגוריתם בתנאי עולם-אמיתי בכדי לקבוע אם דיאטה על-בסיס אלגוריתם זה הפחית משמעותית את התגובה הגליקמית לאחר-ארוחה.

כעת, חוקרים מארצות הברית, בשיתוף עם פרופ’ ערן אלינב ושותפיו מ-DayTwo, פרסמו בכתב העת JAMA Network Open תוצאות מחקר חדש בו ביקשו לתאר ולחזות את התגובה הגליקמית של נבדקים למגוון רחב של מוצרי מזון, באמצעות מודל שלקח בחשבון את הפיזיולוגיה והמיקרוביום של הנבדק, בנוסף למאפיינים של המזון שאכלו.

מדובר במחקר עוקבה שהתבסס על מודל לחיזוי פרטני, אשר כלל 327 נבדקים ללא-סוכרת, בתקופה שבין 11 באוקטובר, 2016 ועד 13 בדצמבר, 2017, במינסוטה ופלורידה. המשתתפים לקחו חלק במחקר בן שישה ימים. המחקר בחן את הנתונים האנתרופומטריים, תיאר את הרכב המיקרוביאלי במערכת העיכול והעריך את רמות סוכר בדם כל חמש דקות באמצעות מד סוכר רציף. המשתתפים תיעדו את המזון שאכלו ואת הפעילות בה עסקו במהלך תקופת המחקר. הם יצרו מודל חיזוי של התגובה הגליקמית הפרטנית לאחר צריכת מגוון מוצרי מזון.

התוצא העיקרי היה התגובה הגליקמית למזון שצרכו הנבדקים לאורך שישה ימים. המודל המנבא של תגובה גליקמית פרטנית לאחר-ארוחה לקח בחשבון את המאפיינים של הנבדק, כולל הרכב המיקרוביום, בנוסף למאפייני המזון שצרכו הנבדקים.

מדגם המחקר כלל 327 משתתפים (גיל ממוצע של 45 שנים, 78% נשים) והתגובה לאחר-ארוחה למוצרי מזון דומים הייתה שונה בין המשתתפים במחקר. מודל לחיזוי התגובה של כל משתתף למזון שלקח בחשבון מספר גורמים פרטניים, בנוסף למאפייני המזון, הדגים יכולת חיזוי טובה יותר (R=0.62), בהשוואה לגישה הסטנדרטית הנוכחית המבוססת על הרכב התזונה בלבד (R=0.34 לקלוריות ו-R=0.40 לפחמימות) לתיקון רמות הסוכר לאחר-ארוחה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מודל החיזוי האישי שיצרו, אשר לוקח בחשבון מאפיינים ייחודיים של הנבדק (כמו מאפיינים קליניים, משתנים פיזיולוגיים והרכב המיקרוביום), בשילוב עם הרכב המזון, זוהה כמודל מנבא טוב יותר בהשוואה לגישות הנוכחיות המתמקדות רק בתכולת הקלוריות והפחמימות של המזון.

JAMA Netw Open. 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס (Arthritis Research & Therapy)

    מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לאוסטיאוארתריטיס (Arthritis Research & Therapy)

    מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול (Non-Alcoholic Fatty Liver Disease) הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לאוסטיאוארתריטיס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Arthritis Research & Therapy. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת בדרגה נמוכה והפרעות מטבוליות עשויות להיות מעורבות באופן חלקי לפחות בהופעת מחלת כבד שומני שאינה על-רקע אלכוהול ואוסטיאוארתריטיס. המשמעות הינה כי לשתי המחלות הללו […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    סיכון מוגבר לאספירציה עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 סביב פרוצדורות תחת הרדמה (JAMA Surgery)

    בקרב חולים תחת טיפול בזריקה שבועית של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שארית תכולת קיבה רבה, גורם סיכון משמעותי לאספירציה בזמן הרדמה למרות הקפדה על ההנחיות לצום לפני פרוצדורות אלקטיביות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש ההולך וגדל בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 להפחתת משקל ואיזון סוכר […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה