משפחה

מטיילים המבקרים בתאילנד בסיכון להדבקה בנגיף Chikungunya (מתוך Euro Surveill)

עדות למקרים של זיהום בנגיף Chikungunya בקרב מטיילים ששבו מביקור באזורי התיירות בתאילנד מצביעה על סיכון מוגבר לזיהום הנגיפי בקרב אלו המבקרים במדינה, עם סיכון אפשרי להתפשטות הנגיף למדינות אחרות, כך מזהירים מומחים שהכינו את דו”ח Eurosurveillance Report.

המומחים מסבירים כי Chikungunya מצוי כיום באזורים המתוירים ביותר של תאילנד ויש הוכחות להעברה מקומית במלזיה וייתכן כי גם למדינות סמוכות. כל המטיילים לדרום תאילנד, כולל אלו מארצות הברית, מצויים בסיכון להתפתחות Chikungunya מאחר והנגיף מוביל להופעת תסמינים ב-90% מהמקרים.

לא מדובר במחלה קטלנית מאוד, אך כזו העלולה לגרום לכאבי מפרקים ו/או דלקות מפרקים, עם מעורבות אפשרית של כל המפרקים. כאבי מפרקים, נפיחות או נוקשות עשויים להישאר חודשים רבים, או אף מעבר כך (עד 50% לאחר שנתיים) ומעט חולים החלימו לחלוטין מהזיהום, בעיקר אלו עם מחלה ריאומטית קודמת.

לאור זאת, ישנה חשיבות רבה למניעה, בעיקר בקרב מטיילים קשישים. רמות גבוהות של הנגיף בדם עלולות להגדיל את הסיכון להדבקה ולהוביל להתפרצויות ענק, כפי שתועד בעבר במרכז ודרום אמריקה (2013-2014).

בדו”ח מספקים החוקרים נתונים אודות תשעה מטיילים עם הוכחה לזיהום Chikungunya, אשר שבו מתאילנד לשבדיה, שוויץ, בריטניה, רומניה, ישראל וצרפת, ואובחנו בינואר ופברואר השנה. הגיל החציוני היה 37 שנים ושלושה חולים סבלו ממחלות רקע, כולל תת-פעילות של בלוטת התריס, יתר לחץ דם וכריתת לבלב; היפרכולסטרולמיה משפחתית; ביתא-תלסמיה ותסמונת תעלה קרפאלית.

משך השהות הממוצע בתאילנד היה 22 ימים ומרווח הזמן הממוצע בין ההגעה ועד הופעת תסמיני Chikungunya עמד על 16 ימים. כל החולים פיתחו חום וכאבי מפרקים; שבעה פיתחו פריחה עורית; חמישה סבלו מכאבי ראש; בשניים הייתה עדות לדלקת קשריות לימפה. שלושה חולים אושפזו בתאילנד ואחד שב לביתו.

שמונה חולים טופלו בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים בשל כאבי מפרקים ממושכים; חולה אחד קיבל טיפול תוך-ורידי בסטרואידים במהלך השלב האקוטי בתאילנד.

רק שני חולים החלימו לחלוטין בתוך שלושה שבועות, בעוד שחולה אחת, אישה בשנות השבעים לחייה, פיתחו מחלה ריאומטית כרונית לאחר הזיהום, אשר נמשכה למעלה משלושה חודשים והובילה למוגבלות משמעותית.

המומחים כותבים כי ממצאים אלו מדגישים את פוטנציאל המעבר של הזיהום הנגיפי לאזורים אחרים. הם קוראים לרופאים המטפלים במטיילים ששבו מתאילנד או מדינות טרופיות אחרות, להכיר היטב את האפידמיולוגיה המקומית, מאחר ונתונים אלו עשויים לסייע בבחירת הבדיקות המתאימות.

Euro Surveill 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון לדחיית שתל קרנית (Am J Ophthalmol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין עדות לקשר בין חיסונים כנגד קורונה ובין הסיכון לדחיית שתל קרנית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם דיווחים אנקדוטיים אודות מקרים של דחיית שתל לאחר חיסון כנגד קורונה או זיהומים אחרים, בעקבותיהם עלה חשש כי גירוי מערכת […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה