ההתקדמויות הבולטות ביותר ברפואה בשנת 2018 (מתוך אתר מדסקייפ)

במהלך השנים האחרונות ד”ר אריק טופול נהג להכין רשימה של עשרת הפיתוחים המשמעותיים ביותר ברפואה. כעת, בידיעה שפורסמה באתר Medscape, בחר ד”ר טופול להדגיש מספר תחומים המתקדמים במהירות, זוכים לתשומת לב רבה ועשויים לשנות את פני הרפואה. שלושת התחומים האמורים כוללים עריכת גנים, בינה מלאכותית והמיקרוביום של מערכת העיכול.

עריכת גנים (Genome Editing)

חלה התקדמות עקבית עם התקדמות השימוש ב-CRISPR (בין יתר כלי העריכה). אחת הדוגמאות הייתה עריכה שיטתית של הנוקליאוטידים של גן BRCA1 והערכת שינויים תפקודיים. במחקר אחד בלבד, ניתן היה לבחון את ההשפעות התפקודיות של מאות מוטאציות, דבר אשר דרש למעלה מעשור לחברות ייעודיות לקבוע באמצעות מחקרים במשפחות. גישות אלו הן משלימות, אך מערכת CRIPSR הינה מערכת מהירה לזיהוי אתרים חשובים בגנום, בין אם מדובר בגנים עצמם או בחלק אחר של הגנום.

מחקרים קליניים רבים במחלות נדירות, דוגמת ביתא-תלסמיה, המופיליה, מחלות אגירה ליזוזומאליות ועוד, כוללים תכניות עריכה של הגנום של תאים סומאטיים. אך בנובמבר האחרון פורסם כי חלה תפנית לרעה, כאשר מדען מסין דיווח על עריכה מוקדמת של עוברי אדם. צעד זה היווה פריצה אתית, אשר בוצע באופן סודי ולא-נדרש, ללא קבלת הסכמה מדעת. הבנות התואמות שנולדו סבלו ממוטאציות לא-מכוונות שהוכנסו לגן CCR5 שלהן וכן ממספר לא ידוע של מוטאציות אחרות ברחבי הגנום. לא רק שהדבר השפיע על כ-37 טריליון תאים בכל עובר, אלא גם שהמוטאציות שיוצרו בידי אדם יועברו לצאצאים של תאומות אלו. כפי שניתן לצפות, הדבר עורר סערה בינלאומית. התקווה היא כי צעד פזיז זה לא יפגע בתחום העשוי לשמש במצבים רבים ברפואה.

בינה מלאכותית (Artificial Intelligence)

בחודש דצמבר, חברת אפל השיקה את אפליקציית האק”ג לשעוני אפל. זהו אלגוריתם למידה-עמוקה של הצרכן הראשון שאושר ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי, העשוי להשפיע על מיליוני משתמשים, כאשר הצפי הוא כי כתשעה מיליון אנשים ירכשו את השעון עד סוף השנה. קצב הלב של המשתמש נבחן במנוחה ועם פעילות גופנית, וכאשר ישנה סטייה מהצפוי לדפוס של המטופל, נשלחת התראה למטופל לתעד את האק”ג שלו למשך 30 שניות, עם מתן פענוח מיידי, בין אם מדובר באק”ג תקין או באפשרות כי מדובר בפרפור פרוזדורים.

למרות שהדבר עשוי להיות שימושי במיוחד לאלו בסיכון מוגבר, החשש הוא כי התראות מיותרות ושגויות רבות יעוררו חרדה; בדיקות מיותרות וטיפולים שגויים, דוגמת מתן מדללי דם. יש להמתין ולבחון את התוצאות, שכן מדובר כעת בשלבים הראשונים בלבד.

המיקרוביום של מערכת העיכול (Gut Microbiome)

הקשרים הנרחבים של הרכב המיקרוביום של מערכת העיכול עם מחלות רבות, החל ממצבים אוטואימוניים ועד למחלות ממאירות ומחלות נוירו-דגנרטיביות, עורר עניין רב. עם זאת, קשר סיבה-תוצאה עדיין אינו מובן היטב, וכך גם היכולת שלנו לשנות את המיקרוביום במטרה להביא לשיפור בתוצאות. מעבר לאפשרות השתלת צואה לטיפול ב-Clostridium difficile, אשר הוכח בבירור כמועיל במחקרים אקראיים, יש להמתין לתוצאות מחקרים להערכת ההשפעה על מחלות אחרות.

בינתיים, פורסמו מספר ממצאים מפתיעים. ראשית, מחקר מרתק שהתבסס על ריצוף המיקרוביום של חולים מאושפזים מצא כי חלק גדול מהזיהומים הנרכשים באשפוז, מקורם מהמטופל עצמו (מהמיקרוביום של מערכת העיכול) ולא כפי שסברו, מהרגלי רחצת ידיים לא-טובים של הצוות הרפואי או מחולים אחרים.  מחקר אחר מצא כי מתן פרוביוטיקה לאחר טיפול אנטיביוטי למעשה מהווה חרב פיפיות ועשוי לפגוע בהחלמה.  לסיום, דווח כי התרופה הראשונה לטיפול בסוכרת, מטפורמין פועלת ברובה דרך השפעה על המיקרוביום של מערכת העיכול.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה