מסמך הנחיות חדש אודות טיפול ממוקד-מטופל בסוכרת מסוג 2 פורסם כעת עבור רופאים באירופה וארצות הברית. הגרסה הסופית של המסמך הוצגה במהלך כנס ה-EASD (European Association for the Study of Diabetes) ופורסמה בו-זמנית בכתבי העת DIabetolgia ו-Diabetes Care.
גרסה ראשונית הוצגה במהלך חודש יוני השנה בכנס השנתי מטעם ה-ADA (American Diabetes Association) ועל-בסיס למעלה מ-800 הערות שהתקבלו מאז אותו כינוס, הגרסה הסופית כוללת מספר שינויים משמעותיים ומספר תיקונים קלים.
בדומה לטיוטה מחודש יוני, אך בשונה מהדו”ח הקודם משנת 2015, כעת ממליצים המומחים כי טיפול קו-שני לאיזון רמות הסוכר בדם לאחר מטפורמין יתבסס על עדויות ממחקרים להערכת תוצאות קרדיווסקולאריות, מחלת כליות כרונית ו/או אי-ספיקת לב, ובהתאם לצורך רפואי, כולל הפחתת משקל והימנעות מהיפוגליקמיה.
בנוגע לחולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, מומלץ מתן אגוניסט לקולטן GLP-1 או מעכב SGLT-2. עם זאת, בחולי אי-ספיקת לב או מחלת כליות כרונית, עם או ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, ישנה העדפה למתן מעכבי SGLT-2. באופן כללי, ישנה העדפה לתכשירים בעלי תועלת מוכחת, אלו כוללים את Empagliflozin (ג’ארדיאנס) ממשפחת מעכבי SGLT-2 ואת Liraglutide (ויקטוזה) מבין אנאלוגים לקולטן ל-GLP-1. הכללת מחלת כליות כרונית בעת ההערכה הראשונית במקום במורד הדרך של האלגוריתם מהווה שינוי מגרסת הטיוטה שהוצגה בכנס ה-ADA האחרון.
בחולים ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית, אי-ספיקת לב, או מחלת כליות כרונית, טיפול קו-שני יתבסס על שלושה גורמים: חשיבות הימנעות מהיפוגליקמיה, חשיבות צמצום עליה במשקל או עידוד ירידה במשקל, ועלות הטיפול.
באשר לטיפולים הניתנים בצורת זריקות, המומחים תומכים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 על-פני אינסולין.
המסמך מתמקד גם בהתערבויות לשינוי אורחות חיים, עם דגש על הפחתת משקל וטיפול בהשמנה, כולל ניתוח מטבולי. המומחים מכירים בכך שאין דיאטה מומלצת אחת, אך מציינים כי הקפדה על דיאטה ים-תיכונית לרוב מובילה לירידה מתונה במשקל ושיפור איזון גליקמי. הגישות הלא-ניתוחיות היעילות ביותר להפחתת משקל כוללות תחליפי מזון, לאחר מכן הצגה הדרגתית מחדש של מוצרי מזון וייעוץ אינטנסיבי.
ההנחיות החדשות תומכות בחום כי כל ההחלטות הטיפוליות יתקבלו בשיתוף פעולה עם המטופלים.
ההמלצות כוללות גם עצה לחולים ללא מחלה קרדיווסקולארית טרשתית או מחלת כליות כרונית, המצויים ביעד המוגלובין מסוכרר שלהם, אך אינם נוטלים מעכבי SGLT-2 או אגוניסט ל-GLP-1 בעל תועלת קרדיווסקולארית מוכחת. במקרים אלו, המסמך כולל שלוש אפשרויות: (1) אם החולה כבר נוטל טיפול כפול או משולש, אזי יש לשקול החלפת אחד התכשירים; (2) לשקול הפחתת יעד המוגלובין מסוכרר של המטופל ולאחר מכן להוסיף מעכב SGLT-2 או אגוניסט ל-GLP-1, או (3) הערכה חוזרת של המוגלובין מסוכרר במרווחים של שלושה חודשים ותוספת מעכב SGLT-2 או אגוניסט ל-GLP-1 במידה והמוגלובין מסוכרר עולה מעל היעד.
מתוך כנס ה-EASD
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!