חוקרים משבדיה מדווחים כי היקף פעילות גופנית לפני אבחנה של אירוע מוחי קשורה בחלקה עם חומרת אירוע מוחי ראשון. מהממצאים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי בחולים שדיווחו על פעילות גופנית מתונה בהיקף של שעתיים בשבוע, או פעילות גופנית קלה בהיקף של ארבע שעות בשבוע, תועד סיכוי גבוה יותר לאירוע מוחי קל, בהשוואה לאלו שלא היו פעילים גופנית.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של פעילות גופנית לפני אירוע מוחי על חומרת אירוע מוחי חד. החוקרים אספו נתונים אודות חולים עם אירוע מוחי ראשון וקבעו את חומרתו על-בסיס סולם NIHSS (National Institute of Health Stroke Scale).
מדגם המחקר כלל 925 חולים בגיל ממוצע של 73 שנים (45% נשים). במודל שלקח בחשבון גיל צעיר כמשתנה מנבא, בקרב אלו שדיווחו על פעילות גופנית בדרגה קלה או בינונית תועד סיכוי גבוה יותר לאירוע מוחי קל (מדד NIHSS של 0-5), בהשוואה לאלו שלא היו פעילים גופנית (יחס סיכויים של 2.02 לפעילות גופנית ויחס סיכויים של 0.97 לגיל), עם ערך מנבא מוגבל (6.8%).
החוקרים מדווחים כי פעילות גופנית טרם אירוע מוחי לוותה באירוע מוחי פחות חמור, כאשר הן לפעילות גופנית בדרגה קלה (דוגמת הליכה במשך 4 שעות שבועיות) והן לפעילות גופנית בדרגה בינונית (2-3 שעות שבועיות) הייתה השפעה חיובית. חוסר פעילות גופנית לווה בחומרה רבה יותר של אירוע מוחי.
ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית וגיל צעיר עשויים להוביל לאירוע מוחי בדרגת חומרה קלה יותר. תועלת תועדה הן עם פעילות גופנית קלה, דוגמת הליכה במשך ארבע שעות שבועיות, והן עם פעילות גופנית מתונה בהיקף של 2-3 שעות שבועיות.
Neurology 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!