משפחה

האם הכרת הסיכון הגנטי אכן עשויה להשפיע על התנהגות מטופלים? (Per Med)

במשך שנים רבות, חוקרים בחנו אם הסבר למטופלים אודות הסיכון הגנטי שלהם למחלה כרונית עשוי לעודד אותם להפחית את הסיכון באמצעות שינוי אורחות חיים, דוגמת תזונה בריאה יותר, הפסקת עישון, או הגברת פעילות גופנית; עם זאת, העדויות בנושא לא היו חד-משמעיות. כעת, מנתונים מוקדמים ממחקר גדול מפינלנד עולה כי חלק גדול מהמשתתפים ירדו במשקל והפסיקו לעשן בתוך שנה וחצי מהכרת הסיכון שלהם למחלת לב איסכמית, על-פי גורמי הסיכון המסורתיים והגנטיים שלהם.

מחקר GeneRISK הינו מחקר פרוספקטיבי, שכלל 7,328 משתתפים מדרום פינלנד, בגילאי 45-65 שנים בתחילת הדרך, אשר למדו על הסיכון המשולב שלהם למחלות לב וכלי דם בתוך עשר שנים על-בסיס כלי מבוסס-אינטרנט בשם KardioKompassi. הכלי בוחן את הנתונים האנתרופומטריים ואורחות חיים, ביחד עם הסיכון הפוליגני, על-בסיס הערכת פולימורפיזם ב-49,000 אתרים.

החוקרים התמקדו במחלות לב וכלי דם ומצאו כי בתחילת המחקר, כרבע מאוכלוסיית המחקר היו בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, 40% מהם עישנו וכשליש מהם היו שמנים. רק 17% נטלו תרופות לאיזון כולסטרול. בכלל המדגם, 20% מהגברים ו-15% מהנשים נהגו לעשן.

מנתוני המעקב אודות 3,278 משתתפים לאחר 18 חודשים עלה כי 15% מהמעשנים בסיכון ממוצע ו-17% מהמעשנים בסיכון גבוה הפסיקו לעשן, זאת בהשוואה ל-4% מהמעשנים באוכלוסיה הכללית. יתרה מזאת, 12% מהמשתתפים בסיכון ממוצע ו-15% מאלו בסיכון גבוה ירדו במשקל ושמרו על המשקל החדש.

למעלה משליש מהמשתתפים בסיכון גבוה (36.4%) הפחיתו באופן פעיל את הסיכון שלהם דרך ירידה במשקל, הפסקת עישון ו/או ביקור אצל הרופא. בקרב אלו בסיכון נמוך יותר, 20.5% מהמשתתפים ערכו שינוי במטרה להפחית בסיכון.

לאחר מכן, החוקרים השוו את המשתתפים בסיכון גבוה שערכו שינוי בחייהם אל מול אלו שלא ערכו שינוי דומה ומצאו כי לא היה הבדל גדול בפרופיל הסיכון שלהם מבחינת מין, גיל, מדד מסת גוף או הרגלי עישון. עם זאת, הם מצאו כי בקרב אלו שערכו שינוי בחייהם להפחתת הסיכון לתחלואה תועד עומס פוליגני גבוה יותר, בהשוואה לאחרים.

המשתתפים השיבו לשאלונים וציינו כי המידע אודות הסיכון הפרטני עודד אותן לדאוג יותר למצבם הבריאותי ומרביתם האמינו כי הרופאים יכולים לפרש ולהתבסס על המידע הגנטי בעבודתם.

ההיקף בו המשתתפים ערכו שינוי באורחות החיים שלהם הפתיע את החוקרים, כמו גם הדגש שהמשתתפים נתנו לנתונים הגנטיים. החוקרים שיערו כי הכרת הפרופיל הגנטי בלבד עודדה במיוחד את המשתתפים וייתכן כי חדשנות המידע שיחקה תפקיד בהחלטה על שינוי אורחות החיים.

Per Med. 2018 Jul 1;15(4):271-278

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    האם ניתן להתבסס על מד סוכר רציף לאבחנה של סוכרת? (Nature Medicine)

    נתוני מד סוכר רציף מספקים הערכה מקיפה יותר של ערכי הסוכר מהערכת רמות סוכר בצום בלבד ובהתחשב בשונות הנרחבת של רמות סוכר בדם בצום באותו מטופל, נתוני מד סוכר רציף עשויים לסייע בשיפור הדיוק באבחנת סוכרת, כך מדווחים חוקרים ממכון וייצמן במאמר שפורסם בכתב העת Nature Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר 10K Study, כולל […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה