במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין חסר ויטמין D ובין מחלת ריאות אינטרסטיציאלית תת-קלינית והתקדמות המחלה במבוגרים שלקחו חלק במחקר MESA (Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis).
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין רמות ויטמין D בדם ובין מחלת ריאות אינטרסטיציאלית בקרב מבוגרים בגיל העמידה ומעלה, ללא מחלה קרדיווסקולארית בתחילת הדרך.
מדגם המחקר כלל 6,302 ממחקר MESA, עם נתונים זמינים אודות רמות ויטמין D ותוצאות בדיקת CT בתוך עשר שנים. מחלת ריאות אינטרסטיציאלית תת-קלינית הוגדרה בנוכחות HAA (High Attenuation Areas) בטווח של 600- ועד 250- ביחידות HU (Hounsfield Unit). החוקרים בחנו את הקשר בין רמות ויטמין D ובין נפחי HAA מתוקנים והתקדמות HAA. עוד נבחן הקשר בין רמות ויטמין D ובין נוכחות אבנורמליות אינטרסטיציאלית ריאתית על-בסיס בדיקה חמישית של CT ריאות.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 62.2 שנים, כאשר ריכוז ויטמין D הממוצע עמד על 25.8 ננוגרם/מ”ל ומדד מסת הגוף הממוצע עמד על 28.3 ק”ג למטר בריבוע.
מבין המשתתפים במחקר, רמות ויטמין D היו תקינות (30 ננוגרם/מ”ל ומעלה) ב-33%, כאשר ב-35% תועדו רמות ביניים (20-30 ננוגרם/מ”ל) וב-32% תועד חסר ויטמין D (פחות מ-20 ננוגרם/מ”ל).
בהשוואה לאלו עם רמות ויטמין D בטווח התקין, בקרב משתתפים עם חסר ויטמין D תועדד נפח HAA מתוקן גדול יותר בתחילת הדרך (2.7 סמ”ק) והתקדמות משמעותית יותר במהלך חציון מעקב של 4.3 שנים (2.7 סמ”ק). חסר ויטמין D לווה גם כן בשכיחות מוגברת של אבנורמליות אינטרסטיציאלית לאחר עשר שנים (יחס סיכויים של 1.5).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בלתי-תלוי בין חסר ויטמין D ובין מחלת ריאות אינטרסטיציאלית תת-קלינית והתקדמות המחלה הריאתית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם תוספי ויטמין D עשויים לסייע במניעת התפתחות מחלת ריאות אינטרסטיציאלית והתקדמות המחלה.
J Nutrition 2018
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!