טיפול במעכבי TNF בחולים בשלב מוקדם מאוד של ספונדילוארתריטיס פריפרי מוביל לשיעור גבוה של הפוגה קלינית ממושכת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatology.
מטרת המחקר הייתה לבחון את שיעורי הפוגה קלינית ללא-טיפול בעקבות מתן טיפול אינדוקציה ב-Golimumab (סימפוני) בחולים עם ספונדילוארתריטיס פריפרי פעילה בשלב מוקדם מאוד של המחלה. עוד ביקשו החוקרים לזהות את מאפייני החולים המנבאים הפוגה ממושכת ללא טיפול.
המחקר כלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, אשר מילאו את קריטריוני ASAS להגדרת ספונדילוארתריטיס פריפרית וסבלו מתסמינים במשך פחות מ-12 שבועות. הפוגה ממושכת הוגדרה בהעדר דלקת פרקים, אנתזיטיס ודקטיליטיס בשני ביקורים עוקבים, לאחר מכן הופסק הטיפול. החולים היו במעקב להערכת שיעורי הפוגה קלינית ממושכת והישנות קלינית.
מהנתונים עולה כי 49 מבין 60 חולים (82%) ענו על קריטריוני הפוגה קלינית ממושכת לאחר טיפול אינדוקציה ב-Golimumab. מרבית החולים (30 חולים) השיגו הפוגה זו בתוך 24 שבועות, כאשר 11 חולים נוספים נכנסו להפוגה לאחר 36 שבועות ו-8 חולים לאחר 48 שבועות. כל החולים היו במעקב לאורך לפחות 18 חודשים לאחר הפסקת הטיפול התרופתי.
החוקרים מדווחים כי 26 מבין 49 החולים (53%) עדיין מצויים בהפוגה ללא טיפול תרופתי. החוקרים זיהו כי נוכחות פסוריאזיס ומעורבות של חמישה מחקרים ומעלה לוותה בסיכוי מוגבר לחוסר יכולת לשמר הפוגה ללא טיפול תרופתי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!