משפחה

עליה בהיקף המטופלים הפונים לרופא המטפל בבקשה לבדיקות סקר והתערבויות ספציפיות (Fam Pract)

במהלך שלושים השנים האחרונות חלה עליה בהיקף החולים בהולנד שפנו לרופא המטפל בבקשה להתערבות ספציפית, זאת לצד עליה בהיענות הרופאים לבקשות אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Family Practice. החוקרים מדווחים עוד כי הבקשות מצד המטופלים גם השפיעו על הסיכוי לאבחנה סופית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התדירות בה חולים מתייעצים עם רופאי משפחה בבקשה להתערבות ולנתח את ההשפעה של בקשות אלו על תהליך האבחנה.

החוקרים כללו את כל החולים עם בקשה לבדיקות אבחנה, מרשם לטיפול תרופתי או הפניה בין 1985-2014. הם בחנו את מספר הבקשות, הבקשות שאושרו וההתערבות שבוצעו בעקבות בקשת מטופלים. הם השוו את האבחנה הסופית (תסמינים או אבחנת מחלה) בין מטופלים שהציגו בקשות לרופאים ובין אלו שלא הציגו בקשות לבדיקות.

מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, אשר התבסס על נתונים ממאגר Family Medicine Network, מאגר רישום בהולנד.

מהתוצאות עולה כי לאורך הזמן, מטופלים פנו בתדירות גבוהה יותר לרופא המטפל בבקשה להתערבות. לדוגמא, בקשות מטופלים לבדיקות דם עלו מ-11.4 ל-1,000 שנות-מטופל בתקופה המוקדמת ביותר (1985-1994) ל-23 בקשות ל-1,000 שנות-מטופל בתקופה האחרונה (2005-2014). בדומה, הבקשות לבדיקות שתן עלו מ-1.8 ל-48.4 ל-1,000 שנות-מטופל והבקשות לבדיקות הדמיה עלו מ-1.8 ל-4.3 בקשות ל-1,000 שנות-מטופל. הבקשות לטיפול תרופתי עלו מ-48.1 ל-58.9 בקשות ל-1,000 שנות-מטופל והבקשות להפניה לרופא מומחה עלו מ-10.1 ל-16.2 בקשות ל-1,000 שנות-מטופל.

ההיענות של הרופאים המטפלים לבקשות אלו. במהלך 30 השנים, ההיענות לבקשות עלתה מ-90.3% ל-94.1% במקרים של בקשות לבדיקות דם, מ-88.2% ל-100% היענות לבדיקות שתן, מ-70.4% ל-84.4% היענות לבדיקות הדמיה, מ-91% ל-93.4% היענות לטיפול תרופתי, מ-79.2% ל-89.4% היענות להפניה לרופא מטפל אחר ומ-68.8% ל-88.5% היענות להפניה לטיפול רופא מומחה.

החוקרים זיהו הבדלים באבחנה הסופית בין חולים שהתייצגו אם תסמין או תלונה בשילוב עם בקשה להתערבות ובין אלו שהתייצגו אם תסמין או תלונה דומים וללא בקשה. נראה כי בקרב מטופלים שביקשו הפניה לבדיקות דם, בדיקות הדמיה, מרשם לטיפול תרופתי או הפניה לרופא אחר, תועד סיכוי גבוה יותר לאבחנה סופית של המקור לתסמין/תלונה, בהשוואה לאלו שהתייצגו עם תלונות דומות ולא הציגו בקשות אלו.

ממצאי המחקר מעידים על השינויים שחלו בהתנהגות של הרופאים והמטופלים, ולהשפעה של המטופלים על ההליך הרפואי.

Fam Pract. Published online April 26, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה