משפחה

בדיקות סקר ואבחנה עשויות להשפיע על גורמי הסיכון לממאירויות מסוימות (Ann Intern Med)

בדיקות סקר ואבחנה עשויות להשפיע על ההיארעות של ממאירויות מסוימות ולהוביל להגשמה של גורמי הסיכון הקשורים בממאירויות אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ינואר בכתב בעת Annals of Internal Medicine. ממצאים אלו עשויים להוביל להטיה באפידמיולוגיה של חלק מהמחלות הממאירות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רופאים הבינו מזמן כי פעולת התצפית אחר חולים עשויה להשפיע על האדם אחריו עוקבים. חשוב כי רופאים יבינו כיצד פעולת התצפית עשויה להשפיע על ההיארעות של מחלות ממאירות כמו גם גורמי סיכון למחלה זו.

סרטן ערמונית, מלנומה, סרטן שד וסרטן ריאות הם בין הגידולים ששכיחותם הושפעה ממעקב ותצפית ייעודיים, להם גורמי סיכון אשר הושפעו מהתצפית אחר המטופלים.

סרטן ערמונית הינו הדוגמא הטובה ביותר לממאירות התלויה בתצפית רופאים. היארעות סרטן ערמונית שברה שיאים באמצע שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת ולאחר מכן ירדה בעקביות בעשורים הבאים. לא ידוע על תהליכים ביולוגיים או קרצינוגניים העשויים להסביר את הירידה המהירה והחדה הזו.

במקום זאת, נראה כי תהליך החיפוש אחר סרטן ערמונית, בפרט בדיקות דם לאנטיגן PSA, הוביל לעליה בהיארעות. כאשר רופאים הסכימו כי בדיקות PSA בגברים חשופות למגבלות משמעותיות, השימוש בבדיקה צנח.

כל סוג סרטן לו צורה סמויה, תת-קלינית, משמעותית, הוא גידול המועמד להיות מושפע מתהליכי תצפית וחיפוש קפדני. אך המשמעות של התופעה אינה מסתיימת בנקודה זו, שכן חיפוש קפדני אחר ממאירויות אלו עשוי להשפיע גם על הערכת גורמי הסיכון למחלה.

הכותבים דנים בסיפור משפחתי כגורם סיכון לסרטן ערמונית, במטרה להדגים את ההשפעה של חיפוש קפדני אחר מחלה. הם מציינים שני מהם עלה כי סיפור משפחתי הינו גורם סיכון חלש יחסית כאשר כל הגברים השלימו ביופסיה, עם יחס סיכון של 1.5. עם זאת, בקרב גברים שנחשפו לשילוב של בדיקות סקר עדכניות וביופסיה, הסיכון היחסי של סיפור משפחתי היה גדול מ-2.0. לעיתים קרובות, מעודדים גברים עם סיפור משפחתי של סרטן ערמונית להשלים בדיקת PSA. צעד זה מצחידו מוביל לשיעור ביופסיות גבוה יותר, כאשר בנוכחות שכיחות גבוהה של מקרי מחלה תת-קלינית, מוביל לשיעור גבוה יותר של אבחנת סרטן ערמונית בקבוצה זו, צעד המוביל לאישור ההשערה כי סיפור משפחתי הינו גורם סיכון חשוב.

בקצרה, סיפור משפחתי הינו אכן גורם סיכון לסרטן ערמונית, אך סיכון זה בולט יותר משמעותית מאחר וגברים עם סיפור משפחתי חשופים יותר למעקב ותצפית קפדנית.

החוקרים כותבים כי לעולם לא היו כוללים סרטן ריאות ברשימה זו בטרם החלו לחפש אחר הממאירות באמצעות בדיקות CT Spiral.

האפידמיולוגיה של גורמי סיכון חייבת להשתנות מהאבחנה לתוצאים קשים יותר, הקשורים באופן ישיר יותר לתהליכי מחלה, ותמותה הינה המועמד הטוב ביותר.

Ann Intern Med. Published online January 1, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתרונות טיפול CAR-T בחולים עם הישנות לויקמיה לאחר-השתלה (מתוך כנס ה-European CAR T-cell Meeting)

    יתרונות טיפול CAR-T בחולים עם הישנות לויקמיה לאחר-השתלה (מתוך כנס ה-European CAR T-cell Meeting)

    בחולים עם הישנות B-Cell ALL (או Acute Lymphoblastic Leukemia) לאחר השתלת מח עצם תועדה תוצאות טובות יותר לאחר טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בהשוואה לטיפולים חליפיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה-European CAR T-cell Meetingמ מטעם ה-European Society for Blood and Marrow Transplantation – European Hematology Association. ברקע למחקר מסבירים […]

  • מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מדד Immunoscore מסייע בחיזוי הפרוגנוזה של חולים עם סרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למדד Immunoscore ערך מנבא ופרוגנוסטי חשוב בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד Immunoscore הינו כלי פרוגנוסטי בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב III ועשוי לסייע בחיזוי התועלת של משך […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    האם קרינה מוגבלת לצוואר עליון עדיפה על קרינה לכל הצוואר בחולים עם ממאירות של הנזופרינקס? (J Clin Oncol)

    בחולים עם ממאירות נזופרינגאלית מתן קרינה אלקטיבית לצוואר העליון מובילה לתוצאות דומות לטיפול בקרינה לכל הצוואר עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית של רעילות ארוכת-טווח, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב Journal of Clinical Oncology. טיפול קרינתי מהווה את אפשרות הטיפול הסטנדרטית במקרים של קרצינומה של הנזופרינקס, כאשר לרוב מדובר בטיפול קרינתי לכלל הצוואר. עם זאת, […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה