פעילות גופנית ו/או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשויים להקל על דיכאון בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-ADA (American Diabetes Association). לממצאים אלו חשיבות רבה מאחר ודיכאון נפוץ כפליים בחולי סוכרת, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
מהתוצאות עלה עוד כי ניתן לערב רופאים מהקהילה במטרה לסייע לחולים באזורים כפריים, להם ייתכן ואין גישה לתכניות טיפול מקיפות.
החוקרים הציגו את תוצאות מחקר ACTIVE II (Adults Coming Together to Increase Vital Exercise), שבחן את ההשפעות של ייעוץ ופעילות גופנית בטיפול בדיכאון ואיזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 2 והפרעת דיכאון מג’ורית, בהשוואה לטיפול סטנדרטי שניתן ע”י הרופא המטפל.
המחקר מהווה המשך למחקר ACTIVE (Appalachians Coming Together to Increase Vital Exercise), פיילוט שבחן שינויים עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ופעילות גופנית במבוגרים באזור הרי האפאלאצ’ים, אזור כפרי המהווה מרכז למגפת סוכרת מסוג 2.
תכנית ACTIVE II נערכה בשלושה אתרים: באינדיאנפוליס, דרום-מזרח אוהיו ומערב וירג’יניה. המדגם כלל חולים בגילאי 21 שנים ומעלה, ניידים, עם סוכרת מסוג 2 במשך לפחות שנה אחת, שענו על קריטריוני הפרעת דיכאון מג’ורית.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 140 חולים לאחת מארבע קבוצות התערבות:
1. פעילות גופנית (34 חולים), שכללה 12 שבועות פעילות גופנית בקהילה עם שישה מפגשים בהנחיית מאמן אישי. המשתתפים קיבלו גם מנוי למועדון כושר מקומי.
2. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (36 חולים), שכלל 10 מפגשים אישיים עם מטפל מקומי מוסמך.
3. פעילות גופנית + טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (34 חולים).
4. קבוצת ביקורת (36 חולים), שכללה טיפול סטנדרטי ע”י הרופא הראשוני.
כל המשתתפים לקחו חלק בתכנית הדרכה בנושא תזונה.
המדגם כלל 104 נשים (74%), בגיל ממוצע של 56 שנים, עם משך סוכרת ממוצע של 11 שנים.
לאחר תקנון לשינוי בטיפול בנוגדי-דיכאון, הסיכויים להפוגה חלקית או מלאה של דיכאון מג’ורי עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד ופעילות גופנית בלבד היו גבוהים פי 12.6 ופי 5.8, בהשוואה לסיכוי להפוגה עם טיפול סטנדרטי בלבד, בהתאמה.
מניתוח נתונים שהוגבל לחולים בהפוגה מלאה עלה כי בתום ההתערבות, כל שלוש ההתערבויות לוו בעליה של פי 5-6 בסיכוי להפוגה, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.
השינויים בדיכאון התבטאו במדדים דוגמת BDI (Beck Depression Inventory), בו המדדים הצביעו על שיפור משמעותי לאחר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פעילות גופנית ועם פעילות גופנית בלבד, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.
החולים בשלוש קבוצות ההתערבות חוו עוד שיפור במצוקה על-רקע סוכרת ובאיכות החיים. תחושת הבטחון בעת פעילות גופנית השתפרה משמעותית בקבוצה שכללה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פעילות גופנית ובקבוצה שכללה פעילות גופנית בלבד.
משלב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם פעילות גופנית הוביל להשפעה טובה גם על האיזון הגליקמי: בקרב חולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר בסיסי של לפחות 7%, השילוב לווה בשיפור משמעותי קלינית של 0.7%, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בלבד או טיפול סטנדרטי.
מתוך כנס ה-ADA
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!