הסיכון לשבץ איסכמי תוך 90 יום לאחר אירוע של שבץ מינורי או אירוע איסכמי מוחי חולף (ר”תTIA) , נע בין 3 ל 15% כאשר טיפול מניעתי באספירין הדגים במחקרים שונים הפחתת סיכון של כ 20%.
מחקר CURE, שכזכור בוצע במטופליםלאחר אירוע כלילי חדACS, הוכיח את חשיבות הטיפול המניעתי נוגד טסיות כפול ( ר”תDAPT)– אספירין יחד עם מעכבי קולטן P2Y12 מבוקר אספיריןלבדו אך מעבר לחודשבמניעת אירועיMACE (ר”ת של major adverse cardiovascular events) חוזרים.
בדומה לקרדיולוגיה עם טיפול מניעתי בDAPT, מחקרCHANCEהסיני הדגים הפחתה בסיכון לשבץ של 32% במטופלים סיניםאשר טופלו בDAPT, לעומת אספירין לבד,יממה לאחר אירועTIAאו שבץ מינורי, ללא עליה משמעותית בסיבוכי דמם.
מטרת המחקרהנוכחי מחקרPOINT, לבדק באוכלוסייה בין לאומית אם טיפול בDAPTהכולל אספירין ו קלופידוגרל (פלביקס), למשך 3 חודשים לאחר אירוע שלTIAאו שבץ מינורי, אכן יעיל יותר מאספירין לבד, במניעת שבץ איסכמי.
שיטות:
המחקר רב מרכזי (ב 269 מרכזים ב10 מדינות בפריסת 4 יבשות) אקראי, כפול סמיות, אשר השווה טיפול שלDAPTעם אספירין (במינון שבין 50-325 מ”ג ליום) ופלביקס (בהעמסה 600 מ”ג והחזקה 75 מ”גיממה) מבוקר אספירין (אותם מינונים לפי החלטת המטפל) ופלסבו למשך 90 יום לאחר אירועTIAאו שבץ מינורי.
תוצא יעילות עיקרינבחר כמשלב של אירועים איסכמיים מז’ורים (ר”תMACE) אשר כללו שבץ איסכמי, אוטם שריר הלב (ר”תMI) או מוות כתוצאה מאירוע איסכמי ווסקולרי בתום 90 יום.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!