קרדיולוגיה

טיפול ב-Modafinil ( פרוויג’יל) משיג שיפור משמעותי בישנוניות במטופלים עם הפסקת נשימה קלה-בינונית שאינה מטופלת (Thorax)

מחקר חדש מ-Thorax מראה כי טיפול ב-Modafinil (  פרוויג’יל)  משיג שיפור ברמת הישנוניות במשך היום של מטופלים הסובלים מהפסקת נשימה בשינה (OSA) שאינה מטופלת.

ברקע מציינים החוקרים כי מטופלים עם OSA בדרגה קלה עד בינונית סובלים בדרך כלל מישנוניות מרובה בשעות היום. לטיפול בלחץ אוויר מתמיד חיובי (CPAP) יש אפקט מוגבל בהפחתת ישנוניות ב-OSA בדרגה בינונית, מציינים החוקרים.

החוקרים מציינים כי מודפיניל הינה תרופה המעודדת יקיצה הרשומה לטיפול בישנוניות יתר הקיימת במטופלי CPAP עם OSA . החוקרים העריכו שטיפול במודפיניל עשוי להוות טיפול יעיל גם בסובלים מ-OSA קל עד בינוני לא מטופל.

החוקרים גייסו גברים הסובלים מישנוניות עם OSA קל עד בינוני בגילים 18-70, עם אינדקס דום נשימה (AHI ) של 5-30 לשעה, וסקאלת אפוורת לישנוניות (ESS) מעל 10 וחילקו אותם באופן רנדומלי לקבלת 200 מ”ג מודפניל או פלציבו מידי יום למשך שבועיים, לפני ביצוע החלפה לאלטרנטיבה לאחר שבועיים לפחות של הפסקה. נעשה שימוש במודל מעורב של משתנים לצורך השוואה בין השינויים שהיו תחת מודפניל לפלציבו תוך סיווג כל המטופלים האקראיים כגורמים אקראיים.

החוקרים מדווחים כי בסה”כ נעשתה חלוקה רנדומלית של 32 מטופלים עם ממוצע AHI של 13 ( 6.4 )לשעה, גיל 47 (10.7) , ו-ESS של 13.6 (3.3), ו-BMI של 28.2 (3.6) של ק”ג/מ”ר. מתוך 32 המשתתפים 29 השלימו את המחקר.

יעד המחקר המרכזי , ה-ESS, השתפר יותר תחת הטיפול במודפניל בהשוואה לפלציבו (עלייה של 3.6 נקודות, ברווח בר סמך של בין  1.3 ל- 5.8, p=0.003).

יעד המחקר המשני שכלל נהיגה של 40 דקות בסימולטור הראתה שיפור תחת מודפניל בהשוואה לפלציבו (הפרש בסטיות בנהיגה של 4.7 ס”מ, ברווח בר סמך של 0.8-8.5 , p=0.018 ) .

תגובה פסיכומוטורית לבדיקת עירנות השתפרה באופן מובהק בקבוצת המודפניל בהשוואה לפלציבו ב-0.15 (1 חלקי MS) עם רווח בר סמך של 0.03-0.27 , p=0.016 ).

שיפורים בתוצאות תפקוד לפי שאלון שינה נטו לשיפור, ללא מובהקות, של 5.3 נקודות, ברווח בר סמך של בין  1- ל-11.6 , p=0.03 ).

החוקרים מסכמים כי הטיפול במודפניל השיג  שיפור בישנוניות במטופלים עם OSA קל עד בינוני לא מטופל. גודל האפקט לדעת החוקרים רלבנטי מבחינה קלינית שכן השיג 3-4 נקודותESS בהשוואה לטיפול ב-CPAP בלבד המשיג 1-2 נקודות. כמו כן, מדגישים החוקרים את השיפור בביצועים בסימולטור נהיגה והשיפור הזמן התגובה תחת הטיפול במודפניל.

Thorax. 2014;69(3):274-279.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    לאורך זמן, פעילות גופנית סדירה בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע מלווה בשיעורים נמוכים משמעותית של אינסומניה ומשך שינה טוב יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open. מדגם המחקר כלל 4,339 מבוגרים בגילאי 39-67 שנים (48% גברים) מ-21 מרכזין בתשע מדינות שלקחו חלק בסקר European Community Respiratory Health Survey (או ECRHS III). […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה