Stroke

עדויות חדשות קובעות כי שתיית אלכוהול מתונה אינה מספקת הגנה מפני אירועים מוחיים (The Lancet.)

מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסיה חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת The Lancet, עולה כי הסיכון ללחץ הדם ואירועים מוחיים עולה באופן עקבי עם עליה בצריכת אלכוהול. בעוד שעדויות קודמות הציעו כי צריכת אלכוהול מתונה עשויה לספק הגנה מפני אירועים מוחיים, במחקר הנוכחי נערכה השוואה בין ניתוחים אפידמיולוגיים קונבנציונאליים וניתוחים גנטיים, שבסופה נקבע כי אין השפעה מגנה כזו.

מדגם China Kadoorie Biobank כלל 512,715 מבוגרים בתקופה שבין 25 ביוני, 2004 ועד 15 ביולי, 2008,, מעשרה אזורים בסין, עם תיעוד צריכת אלכוהול ומאפיינים אחרים. המאגר כלל נתונים לאורך כעשר שנים, עם מעקב אחר מחלות לב וכלי דם. בדיקות גנוטיפ של שני וריאנטים המשפיעים על מטבוליזם אלכוהול, ALDH2-rs671 ו-ADH1b-rs1229984, בוצעה ב-161,498 משתתפים.

החוקרים מדווחים כי 33% מהגברים (69,897 מבין 210,205 משתתפים) דיווחו על צריכת אלכוהול במרבית השבועות, בהשוואה ל-2% בלבד (6,245 מבין 302,510 משתתפים) מהנשים. בקרב גברים, ניתוח אפידמיולוגי קונבנציונאלי זיהה קשר בצורת U בין צריכת אלכוהול ובין היארעות אירוע מוחי איסכמי (14,930 מקרים), דימום תוך-מוחי (3,496 מקרים) ואוטם לבבי חד (2,958 מקרים).

בקרב גברים שדיווחו על צריכה של כ-100 גרם אלכוהול בשבוע (1-2 משקאות ביום) תועד סיכון מופחת לשלוש המחלות, בהשוואה לאלו שלא שתו אלכוהול ואלו ששתו אלכוהול בכמות רבה. מנגד, למרות שתועדה שונות רבה בצריכת אלכוהול ממוצעת הצפויה לפי הגנוטיפ (מ-4 עד 256 גרם בשבוע, כלומר בין 0 משקאות ועד 4 משקאות ביום), לא זוהה קשר בצורת U עם הסיכון.

באשר לאירועים מוחיים, צריכת אלכוהול צפויה לפי הגנוטיפ נקשרה בקשר חיובי רציף עם הסיכון, עם קשר בולט יותר עם הסיכון לדימום תוך-מוחי (סיכון יחסי ל-280 גרם בשבוע של 1.58, p<0.0001), בהשוואה לאירועים מוחיים איסכמיים (סיכון יחסי של 1.27, p=0.0001).

עם זאת, באשר לאוטם שריר הלב, צריכת אלכוהול ממוצעת הצפויה לפי הגנוטיפ לא נקשרה בקשר מובהק עם הסיכון (P=0.69).

החוקרים כותבים כי מנתוני המחקר עולה כי לצריכת אלכוהול מתונה ככל הנראה אין השפעה מגנה מפני אירועים מוחיים. צריכת אלכוהול הובילה לעליה בסיכון לאירוע מוחי ולחץ הדם, וממחקר זה עולה כי לא הייתה בעלת השפעה רבה על הסיכון לאוטם שריר הלב.

The Lancet. Published online April 4, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מנבא הידרדרות נוירו-קוגניטיבית אימהית בגיל מבוגר (Obstet Gynecol)

    יתר לחץ דם הריוני מלווה במהירות עיבוד ותפקוד ניהולי נמוכים יותר בנשים לאחר גיל 45 שנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. מנגד, קדם רעלת הירון והיריון לא נקשרו עם הסיכון להידרדרות נוירו-קוגניטיבית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,554 נשים שילדו בעברן (גיל ממוצע של 56.2 שנים), שהיו בגילאי 45 […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה