Sport Medicine

הנחיות חדשות לטיפול במכת חום על-רקע מאמץ גופני (מתוך הנחיות NATA)

בספורטאים עם חשד למכת חום עקב פעילות גופנית מומלץ תחילה לקרר את החולה (במידת האפשר) ולאחר מכן להעביר את המטופל לבית החולים, כך עולה מנייר עמדה חדשה מטעם ה-NATA (National Athletic Trainer’s Association).

ההצהרה מהווה עדכון להנחיות מקוריות משנת 2002, כאשר אחד הדגשים העיקריים ניתן לעיקרון של קירור תחילה והעברה לבית חולים לאחר מכן. מדובר בשינוי משמעותי של התפיסה, כאשר במצבים רבים ברפואה מאמינים כי עדיף להעביר את החולים מיד לבית החולים.

במקרים של מכות חום, חשוב להבהיר לצוותים רפואיים כי חשוב תחילה לקרר את החולים בשטח, במידה וקיים צוות רפואי מתאים, לפני העברה לבית החולים. במידה וממתינים להגעת אמבולנס וממתינים עד להגעה לבית החולים, ייתכן ומבזבזים 30-40 דקות לפני קירור אגרסיבי של החולה.

המטרה בטיפול בכל מקרה של מכת חום עקב פעילות גופנית היא להפחית את טמפרטורת הליבה של הגוף אל מתחת ל-39.2 מעלות צלזיוס בתוך 30 דקות מהקריסה.

המומחים ממליצים כי בקבוצות תיכון, נבחרות מכללות ונבחרות מקצועיות כל מקום בו קיים סיכון למכת חום תהיה אמבטיית קירור במקום כך שניתן יהיה להתחיל בקירור באופן מיידי. טבילה במי קרח היא הדרך הטובה ביותר לקירור.

יש לעקוב מקרוב אחר ספורטאי המחלים ממכת חום עקב פעילות גופנית, עם חזרה הדרגתית לפעילות.

לפי NATA, מכת חום עקב פעילות גופנית הינה אחת משלוש הסיבות המובילות לתמותה בספורט, והגורם המוביל בקיץ. בין השנים 2005-2009 תועדו יותר מקרי תמותה עקב מכת חום, בהשוואה לכל תקופה אחרת בת חמש שנים ב-35 השנים הקודמות. בין השנים 2005-2009 תועדו 18 מקרי תמותה; כאשר בין השנים 2010-2014 (עדיין במעקב) ההערכה מצביעה על 20-22 מקרי תמותה.

ניתן למנוע את מרבית המקרים של סיבוכים על-רקע מכת חום עקב פעילות גופנית באמצעות פרוטוקולים מתאימים . מקרי תמותה עקב מכת חום על-רקע פעילות גופנית ניתנים למניעה ב-100% עם זיהוי וטיפול נכון.

בסיכומו של דבר, ההמלצות החדשות נועדו להגדיל את הבטיחות ולבסס סטנדרטים לטיפול באיגודי ספורט מקצועיים.

מתוך הנחיות NATA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • ניתוח ארתרוסקופי לכריתה או הטריה אינו משפיע על הסיכון לניתוח החלפת ברך בחולים עם אוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    ניתוח ארתרוסקופי לכריתה או הטריה אינו משפיע על הסיכון לניתוח החלפת ברך בחולים עם אוסטיאוארתריטיס (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ניתוח ארתרוסקופי לכריתה או הטרייה של רקמת ברך ניוונית בחולים עם אוסטיאוארתריטיס אינה מלווה בהאצת או האטת קצב ההתקדמות עד לניתוח החלפה מלאה של מפרק הברך בטווח הארוך. החוקרים השלימו ניתוח משני של מחקר אקראי שנערך במרכז אחד להערכת התוצאות ארוכות הטווח ב-178 חולים עם […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    לאורך זמן, פעילות גופנית סדירה בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע מלווה בשיעורים נמוכים משמעותית של אינסומניה ומשך שינה טוב יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open. מדגם המחקר כלל 4,339 מבוגרים בגילאי 39-67 שנים (48% גברים) מ-21 מרכזין בתשע מדינות שלקחו חלק בסקר European Community Respiratory Health Survey (או ECRHS III). […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה