Physical Activity

פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לתמותה בקרב מחלימים (JAMA Oncology)

באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

מחקר עוקבה רחב היקף שבוצע בבית החולים ממוריאל סלואן-קטרינג בניו יורק, בדק את הקשר בין ביצוע פעילות גופנית נמרצת ובין הפחתת הסיכון לתמותה מגורמים שונים בקרב מחלימים שחלו בסרטן בילדותם. מחלימים שחלו בסרטן בילדותם נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מגורמים שונים ותוחלת חייהם קצרה ב-10 שנים בממוצע, ביחס לשאר האוכלוסייה. הסיבה לכך היא השפעות ארוכות טווח של הטיפול במחלת הסרטן בילדות על הגוף, כמו התפתחות ממאירויות משניות או מחלות לב אפשריות. לכן יש חשיבות רבה לדפוסי התנהגות שיכולים להקטין את השפעות הטיפול במחלת הסרטן בילדות על תוחלת חיי המחלימים.

המחקר כלל 15,450 מבוגרים שאובחנו כחולים בסרטן לפני גיל 21 בין השנים 1970-1999 במרכזים רפואיים לילדים ברחבי ארה”ב וקנדה. המשתתפים היו במעקב עד שנת 2013 ונבדק הקשר בין היקף שבועי של פעילות גופנית נמרצת (כמו הליכה מהירה), כפי שדווח על ידי המשתתפים, ובין תמותה מכל סיבה שהיא.

לאחר 15 שנות מחקר, נמצא קשר הפוך משמעותי בין ביצוע פעילות גופנית נמרצת ותמותה מכל סיבה שהיא: משתתפים שדיווחו כי ביצעו בין שעה וחצי לשעתיים שבועיות של פעילות גופנית נמרצת, היו בסיכון נמוך ב-42% לתמותה לעומת משתתפים שכלל לא ביצעו פעילות גופנית נמרצת במהלך השבוע.

מניתוח הנתונים של קבוצה מצומצמת יותר של משתתפים עלה כי הגדלת היקף הפעילות הגופנית השבועית ב-40 דקות בלבד לאורך 8 שנים, הביאה לירידה של 40% בתמותה מכל סיבה שהיא. זאת בהשוואה למשתתפים שהיקף הפעילות הגופנית השבועי שלהם היה נמוך – 30 דקות או פחות.

מהמחקר עולה כי היקף הפעילות הגופנית השבועי האידיאלי למחלימים שחלו בסרטן בילדותם הוא בין שעה וחצי לשעתיים של פעילות נמרצת, על מנת להקטין משמעותית את הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא. עם זאת, לפעילות גופנית נמרצת הייתה השפעה מיטיבה גם אם בוצעה בהיקף של 40 דקות שבועיות בלבד. יש לציין כי מחקר עוקבה זה הוא מחקר תצפית ולכן מסייגים החוקרים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לדייק את זמן הפעילות הגופנית השבועי האידיאלי.

המחקר פורסם בכתב העת JAMA Oncology במהדורת אוקטובר 2018 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

קישור לתקציר המחקר באנגלית

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    גורמי סיכון לממאירות שד שניה בנשים (JAMA Oncology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נשים צעירות יותר ששרדו סרטן שד עם וריאנט פתוגני מולד או אלו עם אבחנה ראשונית של ממאירות מוגבלת לעומת ממאירות שד ראשונית פולשנית סיכון גבוה יותר משמעותית לממאירות שד ראשונית נוספת. בנשים עם אבחנה של סרטן שד עד גיל […]

  • פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    פעילות גופנית סדירה מלווה בשינה טובה יותר (BMJ Open)

    לאורך זמן, פעילות גופנית סדירה בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע מלווה בשיעורים נמוכים משמעותית של אינסומניה ומשך שינה טוב יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open. מדגם המחקר כלל 4,339 מבוגרים בגילאי 39-67 שנים (48% גברים) מ-21 מרכזין בתשע מדינות שלקחו חלק בסקר European Community Respiratory Health Survey (או ECRHS III). […]

  • האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    האם אכלזיה מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט? (Am J Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אבחנה של אכלזיה סיכון מוגבר לאבחנה של ממאירות של הוושט. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אכלזיה הינה גורם סיכון אפשרי לסרטן הוושט; עם זאת, אין מחקרים להערכת הסיכון לממאירות זו במטופלים עם אכלזיה. מטרתם כעת […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

    במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

  • עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    עדויות נוספות תומכות בהתחלת בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום מגיל 45 (Am J Gastroenterol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology עולה כי במטופלים בגילאי 45-49 שנים בסיכון ממוצע לממאירות מעי גס ורקטום, שיעורי זיהוי אדנומות בבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר עומדים על 28%, שיעורים הדומים לאלו המתוארים במבוגרים בגילאי 50-54 שנים. לאור זאת, החוקרים כותבים כי יש מקום להתחלת השלמת בדיקות קולונוסקופיה כסקר לסרטן מעי גס […]

  • תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    תוצאות מבטיחות לביופסיה נוזלית לאבחנה של סרטן לבלב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research)

    בדיקת ביופסיה נוזלית המשלבת חותמת מיקרו-רנ”א וסמן ידוע היטב לסרטן לבלב הדגימה דיוק של 97% לזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב I/II, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן לבלב, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research. החוקרים פיתחו חומת לזיהוי סרטן לבלב המבוססת על מיקרו-רנ”א המזוהה באקסום מתאי סרטן וסמנים דנ”א […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה