Nutritional/Metabolic

משרד הבריאות מפרסם נייר עמדה: נזקי המזון המהיר

המזון המהיר כשמו כן הוא, מוכן ונאכל במהירות מרביתו מעובד ומכיל כמות גבוה של קלוריות ליחידת אכילה ו/או כמות גבוה של מלח ו/או שומן ו/או סוכר ומעט סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. ערכו התזונתי של המזון המהיר נמוך ולעיתים קרובות קשור להגדלת הסיכון לתחלואה. דוגמאות למזון מהיר ומזון מעובד ואולטרה מעובד: המבורגרים, צ’יפס, שניצלונים, גלידות, פיצות, חטיפים, שתיה מתוקה.

המזון המהיר עשיר בשילובי טעמים מוגברים שלא קיימים בטבע וחלק ממנו מוגש בלווי כמויות גדולות של רטבים, כגון לחמניות וצ’יפס, העשירים בקלוריות, בסוכר ובשומן. המרקם של המזון המהיר הוא מרקם שאינו דורש לעיסה ועל כן אוכלים אותו מהר ופחות מרגישים תחושת של שובע. דפוסי האכילה של מזון מהיר כרוכים באכילה מהירה ממוצעת של 7-10 דקות ועל כן לא מאפשרים לשבוע. תחושת השובע מגיעה רק אחרי 20 דקות ולכן נוטים לאכול כמויות גבוהות של מזון מעבר לצרכים הגופניים. 

מעבר לסיכון בהשמנה יש סיכון בחסרים תזונתיים מה שנקרא “רעב נסתר” . כלומר, חסרים של ויטמינים, מינרלים ואף חלבון בעודפי קלוריות באכילה של חטיפים ומזון מהיר.

כל הרעיון של אוכל מהיר הוא לאכול מהר ללא סכין ומזלג וליד שולחן אלא בישיבה מהירה או בעמידה בדרכים וללא סיגול של הרגלי אכילה בריאים של אכילה משפחתית ליד שולחן.

מחקרים מראים כי אכילה מרובה של מזון מהיר גורמת להשמנה, סוכרת מחלות לב וכלי דם כולל יתר לחץ דם, כאבי ראש, פצעי בגרות, מחלות דלקתיות של המעי כגון מחלת כרון, הפרעות למידה והתנהגות, דכאון ועוד(1,2,4-12).

מחקרים מראים גם כי אכילה של מזון מהיר בקרב ילדים מרגילה אותם לאכול אוכל מהיר ולוותר על מזון בריא כגון פירות ירקות, דגנים מלאים וקטניות ועל כן מהווה גורם סיכון משמעותי להשמנה על שלל תוצאותיה(3,5,6).

השיטה של המזון המהיר, שבה בתוספת של מעט כסף מגדילים את המנה, גורמת לאכילה של כמות קלוריות מאוד גדולה – הרבה מעבר למתוכנן. בנוסף אכילה של מזון מהיר מלווה לרוב בשתיה מתוקה שאף היא מכילה כמות גבוהה מאוד של קלוריות ללא כל ערך תזונתי.

כמו כן עלות הסלט באופן יחסי גבוה לעומת שאר מרכיבי הארוחה ואיננו חלק מהארוחה לילדים ועל כן יש מיעוט של בחירה בו ( 13). כמו כן חלק מרשתות המזון המהיר מגישות סלטים בעלי ערך תזונתי נמוך, המכילים לא מעט קלוריות הנובעות מרטבים, קרוטונים מטוגנים ועוד (14).

לכן, ההמלצה היא להעדיף לאכול בבית – אכילה של אוכל המוכן או מבושל בעיקר ממזון לא מעובד טבעי, אכילה משפחתית ליד שולחן והעדפת התזונה הים תיכונית שמכילה: ירקות ופרי בכל ארוחה, דגנים מלאים, קטניות, לחם מדגן מלא, מוצרי חלב דלי שומן או תחליפיו, ביצים , דגים, מעט בשר ושתיה של מים, תה, קפה וחליטות.

מקורות

1.    http://www.healthline.com/health/fast-food-effects-on-body

2.    Niewiadomski O, Studd C, Wilson J, Williams J, Hair C, Knight R, Prewett E,Dabkowski P, Alexander S, Allen B, Dowling D, Connell W, Desmond P, Bell S.Influence of food and lifestyle on the risk of developing Inflammatory Bowel

               Disease. Intern Med J. 2016 Apr 5.

3.    Ortiz SE, Zimmerman FJ, Adler GJ Jr. Increasing public support for food-industry related, obesity prevention policies: The role of a taste-engineering frame and contextualized values. Soc Sci Med. 2016 Mar 8;156:142-153.4.    León-Muñoz LM, García-Esquinas E, Soler-Vila H, Guallar-Castillón P, Banegas JR, Rodríguez-Artalejo F. Unhealthy eating behaviors and weight gain: A prospective study in young and middle-age adults. Obesity (Silver Spring). 2016 Mar 31.5.    Kim SY, Sim S, Park B, Kong IG, Kim JH, Choi HG. Dietary Habits Are Associated With School Performance in Adolescents. Medicine (Baltimore). 2016 Mar;95(12):e3096.6.    Kim SY, Sim S, Park B, Kong IG, Kim JH, Choi HG. Dietary Habits Are Associated With School Performance in Adolescents. Medicine (Baltimore). 2016 Mar;95(12):e3096.7.    Chang MW, Brown R, Nitzke S. Fast Food Intake in Relation to Employment Status, Stress, Depression, and Dietary Behaviors in Low-Income Overweight and Obese Pregnant Women. Matern Child Health J. 2016 Mar 14.

8.    Antonios T, MacGregor GA. Salt-more adverse effects. Lancet 1996;347:250-252. Birch LL, Fisher JO. Development of eating behaviors among children and adolescents. Pediatrics 1998;101:539-550.

9.    Brownell K, Liebman B. The pressure to eat: why were getting fatter. Nutrition Action Healthletter 1998;25:3-10.

10.  Corcoran L, Hurley J. Meals to go. Nutrition Action Healthletter 1998;25:12-15.

11.  Glanz K, Basil M, Maibach E, Goldberg J, Snyder D. Why Americans eat what they do: taste, nutrition, cost, convenience, and weight control concerns as influences on food consumption. JADA 1998;98:118-127.

12.  Kimm S. The role of dietary fiber in the development and treatment of childhood obesity. Pediatrics 1995;96:1010-1015.

13.  http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000697690

14.  http://abcnews.go.com/GMA/story?id=125108&page=1

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    האם לחשיפה לזיהום אוויר השפעה על הסיכון למחלות אלרגיה בילדות? (J Allergy Clin Immunol)

    מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Allergy, Asthma & Immunology עולה כי אין קשר משמעותי בין חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי ובין הסיכון למחלות אטופיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר קודם מצא כי חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה. במחקר הנוכחי […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה