Migraine

תוצאות מבטיחות ל-Lasmiditan לטיפול במיגרנה בחולים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-EAN)

כאב ראש מיגרנה

תרופה חדשה לטיפול במיגרנה בשם Lasmiditan נמצאה בטוחה ויעילה בחולים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Academy of Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Lasmiditan פועלת כאגוניסט לקולטן 5-HT1F ומפחיתה את שחרור הנוירו-פפטידים ומשפיעה על מסלולי כאב, ללא כיווץ כלי דם.

הסקירה החדשה כללה תת-אוכלוסיה של חולים עם גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם מהמחקרים SPARTAN ו-SAMURAI, שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו בשלב 3. מחקרים אלו השוו בין Lasmiditan במינון 50 מ”ג, 100 מ”ג ו-200 מ”ג ובין פלסבו במהלך התקף מיגרנה יחיד.

בניתוח הנוכחי התמקדו החוקרים בשישה גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם: גיל מעל 40 שנים, סוכרת, עישון פעיל, ריכוז כולסטרול של 240 מ”ג/ד”ל ומעלה, ריכוז HDL של מתחת ל-40 מ”ג/ד”ל בגברים ומתחת ל-50 מ”ג/ד”ל בנשים ולחץ דם סיסטולי של 140 מ”מ כספית ומעלה או דיווח על לחץ דם גבוה.

החוקרים סיווגו את המשתתפים לקבוצה של חולים עם עד גורם סיכון אחד למחלות לב וכלי דם ואלו עם לפחות שני גורמי סיכון כאלו. מניתוח הנתונים עלה כי נוכחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם לא השפיע על יעילות הטיפול.

לא תועדו הבדלים בין חולים עם עד גורם סיכון אחד ואלו עם שני גורמי סיכון ומעלה בהערכת העדר כאב ראש או תסמינים מטרידים לאחר שעתיים.

באשר לבטיחות הטיפול, בקרב חולים שטופלו ב- Lasmiditan תועדה עליה קטנה אך משמעותית בהפרעות קצב לב, בהשוואה לאלו שנטלו פלסבו (0.9% לעומת 0.2%, בהתאמה; יחס סיכויים של 3.59, p=0.02). מניתוח מעמיק יותר של הנתונים עלה כי הפרעות קצב הלב נבעו בעיקר מעליה בשכיחות דפיקות לב או טכיקרדיה. לא ברור אם דפיקות לב אלו מעידות על השפעה קרדיווסקולארית ישירה או שמדובר בסימנים של חרדה או הפרעה אחרת ויש לבחון את החשיבות של ממצאים אלו במחקרים נוספים.

בסיכומו של דבר, מעבר לעליה הקטנה מאוד במספר המשתתפים שדיווחו על דפיקות לב, נוכחות גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם לא השפיע על הסיכון להופעת אירועים חריגים קרדיווסקולאריים. גם בנוכחות גורמי סיכון מרובים לא נרשמה עליה משמעותית באירועים חריגים אלו.

מתוך כנס ה-EAN

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    האם ויאגרה עשויה לסייע במניעת מחלת אלצהיימר? (J Alzheimer’s Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מתן Sildenafil (ויאגרה) המשמשת לטיפול בהפרעות זקפה עשויה לסייע בהגנה מפני מחלת אלצהיימר. החוקרים השלימו ניתוח נתוני עולם-אמיתי ממאגר MarketScan Medicare Supplemental Database (שנים 2012-2017) ומאגר Clinformatics (שנים 2007-2020) וניתוח מותאם עם תקנון למגדר, גיל, גזע ומחלות רקע. הם זיהו את כל החולים […]

  • חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    חולים עם מחלת מעי דלקתית בסיכון מוגבר לדלקת שריר הלב (Am J Gastroenterol)

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר למיוקרדיטיס, בפרט מקרים חמורים של דלקת שריר הלב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, גם שני עשורים לאחר האבחנה של מחלת המעי, אם כי הסיכון האבסולוטי נמוך, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Gastroenterology. מחקרים קודמים הציעו כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית ייתכן סיכון מוגבר […]

  • חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    חשיבות גורמי סיכון לא-מסורתיים להתפתחות אירוע מוחי בצעירים (Circulation: Cardiovascs Qual Outcomes)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes עולה כי לגורמי סיכון לא-מסורתיים, דוגמת מיגרנה ומחלות אוטואימוניות, השפעה גדולה יותר משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי במבוגרים צעירים, לעומת גורמי סיכון מסורתיים דוגמת יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות, או שימוש בטבק. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבנשים פחות גורמי סיכון מסורתיים למחלות […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות משלב Atogepant עם Ubrogepant לטיפול במיגרנה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    מתן משולב של Atogepant (קיוליפטה) למניעה עם Ubrogepant (אוברלוי) לטיפול בהתקף מיגרנה נמצא בטוח ונסבל היטב לאורך 12 שבועות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים רבים נוטלים Atogepant למניעה של מיגרנה עם Ubrogepant לטיפול בהתקף מיגרנה. כעת הם ביקשו לבחון את הבטיחות […]

  • חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    חסם עצבי עם לידוקאין יעיל להקלה על מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים (מתוך כנס ה-AAN)

    זריקות לידוקאין לעצב האוקסיפיטלי הגדול הובילו להקלה בהתקפי מיגרנה חמורה ועמידה לטיפול בילדים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סדרות מקרים דיווחו על תועלת לחסם עצבי היקפי – זריקות של חומרי הרדמה מקומיים לסעיפים של עצב אוקסיפטלי או טריג’מינלי – להקלה על […]

  • משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    משך שינה קצר מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה מטבולית בצעירים עם סוכרת מסוג 1 (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    שינה במשך פחות משבע שעות בלילה נפוצה בקרב צעירים עם סוכרת מסוג 1 אך מלווה בבריאות קרדיו-מטבולית ירודה, בעיקר בקרב מתבגרים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינה הינה מרכיב חשוב בהערכה וטיפול בסוכרת לפי הנחיות האגודה האמריקאית לסוכרת, אך לא ידוע אם שינה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    שכיחות גבוהה של הפרעות קצב לב בגובה רב (JAMA Cardiol)

    מתוצאות מחקר SUMMIT שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולות עדויות המאשרות את הקשר בין חשיפה לגובה רב ובין הופעת הפרעות קצב לב, כאשר למעלה מאחד מכל שלושה נבדקים בריאים פיתחו ברדיאריתמיה או טכיאריתמיה בזמן טיפוס על הר אוורסט. היפוקסמיה עורקית, הפרעות אלקטרוליטיות ונשימה פריודית מעלים את הסיכון להפרעות קצב לב בגובה רב. במחקר SUMMIT נכללו […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אלגוריתם בינה מלאכותית לזיהוי אי-ספיקת לב במהלך בדיקה גופנית שגרתית. המערכת נועדה לזהות במהירות מקטע פליטה נמוך במהלך הבדיקה הגופנית של המטופלים. האלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (Eko Low EF AI) פותח בשיתוף פעולה של מאיו קליניק עם Eko Health ומיועד לשימוש עם פלטפורמת זיהוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה